יום שלישי, 20 ביוני 2017

36 שעות ביממה...

We did it!!!
הגענו בשעה טובה ליעד הנכסף - פילדלפיה! לאחר טיסת קונקשן בהית'רו, שם המתנו 3 שעות לטיסה, ועוד עיכוב בנחיתה בשדה התעופה בפיל', שהוסיף לנו עוד 5 שעות(!!)  לטיסה... אתגר גדול.
בכלל, הזכרון מטיסות לחו"ל שונה לחלוטין מהחוויה שהיתה עם הילדים המאוד מאוד חמודים, שעם כל הסבלנות היחסית שהיתה להם עדיין השתגעו והתהפכו לגמרי מהישיבה הממושכת, התורים, הטיסה, וכל זה בעטיפת השינוי באווירה וההתרגשות הרבה...
מזל שבסופו של דבר הם פשוט נזרקו על הכסאות וישנו ב6 השעו האחרונות לטיסה, ואנחנו?? ממש לא:((
;)וזה ההבדל הגדול
בסביבות 23:00 נפגשנו עם ביל, שאסף אותנו באוטו שלנו:), מקלחות ולמיטות!

ויהי בוקר, ויהי בוקר, ויהי ערב יום ראשון


(בסוגריים)
איך בכל זאת העברנו את הזמן? בטיסות- סרטים שינה וארוחות, בלי ספרים/ מדבקות/חוברות צביעה/... כל יתר הדברים שסחבנו איתנו...
ובזמני ההמתנה, פעם אחת הילדים צבעו במחברות שלהם.

מסקנות
 בטיסה הבאה נצטייד בהרבה פחות... חוברת צביעה וצבעים, בקבוקי מים, מספיק בגדים ארוכים כי נורא קר בטיסה וחטיפים ל" בין הזמנים" נראה לי שזהו...

מה למדנו?
לחכות בתור, ובכלל המון סבלנות מהרבה סוגים ומינים.

ולסיכום-
לנינה- לא כאבו האוזניים, היה לא נוח בהמראות ובכתה, בסך הכל היתה מלאת סבלנות וזורמת:)
רות -רצתה רק מקום עם מיטה רגילה, ( איזושהי מיטה...)
דן - צפה בשני סרטים ( לאלף דרקון ו..  שכחתי) ורק רצה להגיע לארהב...
ניר- על אף יכולות השינה המרשימות ( נרדם בטנק) כמעט ולא ישן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה