יום ראשון, 29 באפריל 2018

על הפריחה

29.4.2018

האביב...
מתחיל בעצים ערומים עם גזעים כהים וקשים, שבן לילה מתכסים בפריחה עדינה, לבנה או ורודה. כעבור שבוע שבועים, מתחיל לבלוב ירוק וכל הפריחה מתפזרת ברוח כמו פתיתי שלג ונערמת בצידי הדרכים ותחתית העצים במרבדים יפים.
למטה, האדמה מתפקעת- נרקיסים,  יקינטונים והמוני צבעונים בשלל צבעים פורחים בכל מקום.
ממש מחזה.
איזו תקופה יפהיפיה.




יום רביעי, 25 באפריל 2018

שבוע אחרון בפילדלפיה

יום שלישי, 25 באפריל
25.4.2018
כבר שבוע עבר מאז שיצאנו מוושינגטון.

בערב האחרון שלנו בוושינגטון, שרי לקחה אותנו לקרקס - circus de soleil, והיה פשוט מדהים!!!
המופע היה בין שמונה לעשר בערב, והילדים, כולל נינה וכמובן שאנחנו, היו פשוט מהופנטים!
מוזיקה מדהימה, תחפושות מרהיבות, שימוש במים ואפקטים, ואנשים מיוחדים יוצאים מן הכלל ביכולות שלהם. אין מילים. הילדים לא הפסיקו לדבר על איש הגומי שראינו שהתקפל בצורה לא אנושית...
איזו אלופה שרי שלקחה אותנו לחוויה כזאת, פשוט אין מילים - תודה!! 

יום למחרת עשינו ביקור שורשים בבולטימור. הלכנו לשוק הדגים בעיר ומשם לבית הקברות היהודי, לבקר את הקברים של סבא וסבתא של ניר- שמואל ושושנה. היה ביקור מאוד משמעותי וחשוב. הילדים התיחסו לביקור בכבוד גדול ושמעו סיפורים על סבא וסבתא הגדולים שלהם. מאוחר יותר לפני שדן הלך לישון, הוא הבטיח שכשנמות, הוא יקבור אותנו בצורה יפה מאוד!
בסוף יום ארוך הגענו בחזרה ובשמחה אל הבית של ביל וליסה, שמארחים אותנו כאילו היינו ממש בני בית- לא מובן מאליו ואנחנו מודים להם על כך.
קיבלנו חדשות טובות - נעמי ובראיין והילדים יגיעו בסוף השבוע לביקור קצר ונזכה לעוד מפגש!!:)) את החזרה הביתה לורמונט הם יעשו ביוקון שהם קונים מאיתנו. כיף שהוא ישאר במשפחה;)
מכירת הקראוון מתקדמת ויש שני קונים פוטנציאליים שמתכוונים בתיאוריה לבצע קנייה האחד בשישי והשני בשבת- כל הקודם זוכה! העיקר שימכר!
ובין לבין, היינו בעיר ופגשנו את ארי, חבר של ניר, שהכין חומוס בפאב במטרה לגיוס כספים למימון ספרים לאסירים. הלכנו עם ביל וליסה ואכלנו חומוס טעים!
אנחנו הולכים להייקים עם ליסה בבקרים, לגן השעשועים, אוכלים יחד ארוחת ערב, שותים בירה בערב עם ביל והולכים לישון... יצרנו שגרה;)
הילדים התמכרו לאמבטיה משותפת ונראה שמאוד טוב וכיף להם.
אנחנו מאוד מתגעגעים ומרגישים את החזרה לארץ מתקרבת...
וגם - ניו יורק מתקרבת!!!
אנחנו ממש מחכים ומצפים לראות את כולם שם- את משפחת פינקסוביץ' למעט מוטי:(, ואת דנצי ופלור והבנות.
הרבה תוכניות!
ובינתיים... לילה טוב






יום רביעי, 18 באפריל 2018

מוזיאונים ודובדבן בקצפת;)

-יום רביעי,18 באפריל, DC
איזו מתנה קיבלנו היום...
מזג אוויר מושלם, שמש זורחת ושמיים כחולים, 17 מעלות, אפילו לא היה צריך מעיל.
קשה להאמין אחרי שאתמול קפאנו מקור!!
טוב שהחלטנו ללכת למוזיאון ביום שלישי, ולחכות עם פריחת הדובדבן והמונומנטים להיום.
אז, ביום שלישי הגענו למוזיאון ה natural history, חנינו והלכנו קצת ברגל, הפקקים המדוברים של וושינגטון לא היו נוראיים, השמיים היו אפורים אך ידענו שאנחנו מבלים בפנים אז לא נורא...
המוזיאון ענק ומתפרש על שלוש קומות. אנחנו שיווקנו את הדינוזאורים במהלך הטיול אז הלכנו ישר לקומה השלישית.
ראינו טירקס וטריצרטופ (?), והתרשמנו מאוד ( קיווינו לראות קצת יותר דינוזאורים...) המשכנו להתפתחות האדם וראינו את כל השלבים ההסטוריה האנושית, ראינו סרטונים ולמדנו הרבה. תצוגת היונקים היתה מקסימה והעשירה מאוד, ראינו דגים ולויתן אפור ענק... בקיצור - היה מקסים.
הביקורת היחידה היא על כמות התצוגות עם האורות והכפתורים וההדמיות שממש עושות הפרעת קשב, והיה מאוד קשה למצוא את ימיננו ושמאלנו.
יצאנו עם זמן ביד, אז הלכנו קצת ברגל לראות את הקפיטול. היה קפוא!!!!
נכנסנו למוזיאון הair & space שב DC, והיה ממש נחמד. ( עם שרי היינו במוזאון שנמצא ב dulles) היו הרבה תצוגות אינטראקטיביות, והילדים ניסו לבנות מודלים של תעופה וניסוי להעיף אותם. ממש כיף! המוזיאון היה גם הרבה יותר מסודר ונוח להתנהל. מומלץ!
זה היה ביקור קצר לאחריו חזרנו הביתה עייפים מאוד, עם זמן קצר לקפה. נפגשנו עם שרי ומוטי ויצאנו לאכול בדיינר עם אוכל מעולה.
בבית בחזרה ישבנו וראינו יחד תמונות מהטיול ולבסוף נפלנו לישון.
קמנו לבוקר רגוע ונעים. ידענו שהיום יהיה באיזי כי עוד מעט אנחנו הולכים עם שרי לקרקס דה סוליי!!
התארגנו ויצאנו החוצה ליום מושלם.
חנינו באיזור האנדרטאות, קרוב לעצי הדובדבן הפורחים. הילדים טיפסו על העץ, ואכלנו למרגלותיו את כריך ארוחת הבוקר, ונהננו מפריחת הדובדבן היפהפייה. הפריחה נקראת וואבי סאבי, המזכירה לנו שכמו פריחת הדובדבן היפה והרגעית, כך גם החיים. וצריך להינות מכל רגע;))
המשכנו במסלול המעגלי לאנדרטת רוזוולט FDR, בדקנו אם אנדרטת הפסל של ג'פרסון נקייה, המשכנו לאובליסק של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון, לבית הלבן, בריכת ההשתקפות ואנדרטת לינקולן.
היה כל כך כיף. רצנו בדשאים, טיפסנו על עצים, ראינו אפרוחים של אווזי בר...
מה אומרים? תודה!
תודה רבה!
היום, הלילה האחרון שלנו ומחר אנחנו נפרדים משרי ומוטי היקרים שארחו אותנו כיד המלך ונתנו לנו חוויה בלתי נשכחת!
תודה לכם!
עצוב להפרד:(((
















יום שני, 16 באפריל 2018

וושינגטון DC

16 באפריל יום שני, ווירג'יניה
ביום שישי הגענו לביקור של שישה ימים אצל שרי ומוטי בלורטון, ווירג'יניה. כל כך כיף לנו!
מוטי ושרי מארחים אותנו ביד רחבה ביחידת אירוח של הבנין שהם גרים בו, ( דירת שתי קומות מפנקת ומאובזרת) ויחד איתנו הגיעו בליל שבת אילנה ודיוויד מניו יורק.
אנחנו הגענו בשעה ארבע,אחרי שעצרנו בדרך לרכוש שני סטים של קורנינג:) והגענו למזג אוויר נפלא ואפילו חם! חנינו והלכנו לראות את הדירה של שרי ומוטי שם פגשנו את שרי שקנתה עבורנו  מצרכים שיהיו בדירה שלא נצטרך לדאוג לשום דבר! התמקמנו בדירה שלנו ויצאנו לעשות סיבוב ברחוב. ממש רגע של קסם - הילדים שיחקו בפארק שמתחת לבניין, רוח נעימה נשבה, ואנחנו בבגדים קצרים.. הזכיר לרגע ערב קיצי בתל אביב. צעדנו ברחוב יחד ומוטי הראה לנו איפה מדליקים חנוכייה ומחליקים על הקרח בחורף. היה ממש נעים.
חזרנו לארוחת שישי טעימה ששרי טרחה והכינה עבורנו.
ניר נסע עם מוטי לאסוף את אילנה ודיוויד מתחנת האוטובוס, ולבסוף הלכנו לישון- עייפים ומרוצים:)
קמנו בבוקר ליום שאותו אירגן מוטי- יום במוזיאון Air& Space, עם מדריך אישי- שהיה הבוס הקודם שלו.
לצערנו הרב קראו למוטי בדחיפות לעבודה ( מה שהוא צפה מראש) והוא לא יכל להצטרף אלינו.
הגענו למוזיאון, אנחנו, שרי ואילנה ודיוויד ושם פגשנו את אל, שהיה מדריך משכמו ומעלה! ממש זכינו. למדנו על המטוס המהיר ביותר בעולםXR71, שנבנה בשנות השישים ומגיע למהירות של 2,200 מייל לשעה, וזה שנבנה לפניו במלחמת העולם השניה ע"י גרמניה הנאצית והגיע למהירות של 600 מייל לשעה.
משם המשכנו לספינות החלל שם ראינו את מעבורת החלל דיסקברי שטסה הכי הרבה משימות לחלל והייתה סהכ 364 ימים בחלל. 



ואל סיפר לנו כל דבר שרצינו וענה בהרחבה מעוררת התפעלות על כל שאלה שהיתה לנו.היה בהחלט שווה.
אחרי מנוחה בבית של שעה, יצאנו להרפתקאה הבאה- ZooFary. גם זו תחת ניצוחו של מוטי, שהצטרף אלינו לשם. האכלנו את החיות- העיזים, הארנבות הצבים והג'ירף העצוב עם הלשון הארוכה מדי, שעומד לו בודד בכלוב ואוכל מלא גזרים וחסה ממבקרים:(
נסענו באוטובוס לנסיעת ספארי וראינו לאמות ואלפקות, ביזונים ויענים. הילדים ממש נהנו מכל החוויה, וגם אנחנו כמובן;)
חזרנו הביתה בחמש, בדיוק בזמן לכוסית של אחר הצהרים;))



 
ישבנו במרפסת המשותפת של הבניין עם אילנה ודיוויד בזמן ששרי ומוטי עלו לדירה לנוח קצת ולהכין ארוחת ערב לכולנו.
מוטי הצטרף אלינו וירדנו לגינה מתחת לבית.
הילדים רצו עם אילנה ודיוויד ושיחקו וכל כך שמחו!! מבחינתם הם יכלו לעשות את זה כל היום. כל כך כיף להם שיש להם עם מי לשחק ונראה שהם פשוט מאוהבים באילנה ודיוויד!
בשמונה חזרנו הביתה למקלחות לארגוני שינה ובתשע אכלנו ( רק המבוגרים, הילדים כבר הלכו לישון..) תבשיל בשר, פרי עמלה של שרי הנהדרת. 



אחרי שמוטי ושרי הלכו לישון נשארנו עם דיוויד ואילנה לישיבה ארוכה אל תוך הלילה כמה כיף, וכמה נדיר.
רות העלתה חום והיתה מאוד מסכנה- מזל שהבאנו איתנו אקמול ילדים... שעשה טוב, והיא קמה כמו חדשה! ( אנחנו מאמינים שזה מוזיאוני הילדים שביקרנו בהם בפילדלפיה..)
ביום ראשון, נסענו לראות את הבית הישן של מוטי ושרי ( מהכביש, כבר יש שם דיירים חדשים..) 

מעבר לרחוב היה בית שמוצע למכירה אז הלכנו כולנו לעשות סיור בתוכו- בית ענק ומפואר בקנה מידה שאנחנו לא מכירים... מעניין.

המשכנו לארוחת צהרים בארלינגטון, טעימה ונעימה, נפרדנו מאילנה ודיוויד שהיו צריכים לתפוס אוטובוס בחזרה, בצער, אבל גם בשמחה שנפגוש אותם בעוד שבועיים שוב בניו יורק!! 


נסענו דרך פריחת הדודבנים היפה וחזרנו לדירה.
משם אני נפרדתי מכולם והלכתי למיטה- נדבקתי מרות כנראה ויצאתי מתפקוד... 
קמתי לקחת אדוויל ששרי הביאה לי ולהתקלח וחזרתי לישון עד הבוקר.
בבוקר קמתי בכוחות מחודשים ויכולנו להמשיך בתוכניות שלנו-
נסענו ללורטון לפגוש את ג'יימס & וויוויאן, זוג מבוגר שפגשנו בDesert hot springs, (אלה שאירגנו לכבוד הילדים את תהלוכת קריסמס, ונתנו לילדים סיכות והיו באופן כללי כל כך נחמדים). הלכנו אליהם הביתה, וישבנו שם קצת, ומשם הלכנו לארוחת צהרים איתם.
היה מאוד כיף ונחמד להפגש.
חזרנו הביתה למנוחה ( אני ורות עוד לא לגמרי בסדר) ואחר הצהריים נפגשנו עם מוטי ושרי לארוחת ערב במסעדה בפינת הרחוב ליד הבית. היה טעים מאוד ובעיקר נעים מאוד לבלות כל רגע עם שרי ומוטי. כל כך כיף לנו ביחד והילדים כל כך שמחים ואוהבים אותם. כיף כיף! מחר אנחנו הולכים למוזיאון Natural history, כמה חיכינו לו!
אז- תודה!
למוטי ושרי על האירוח הנפלא והיוצא מגדר הרגיל שלהם! לוויוויאן וג'ימס, לאילנה ודיוויד שבאו לפגוש אותנו!



יום ראשון, 8 באפריל 2018

שעון חול

8 באפריל, פילדלפיה
בעוד חודש מהיום נעלה על המטוס בדרך חזרה הביתה. איזה מרגש.
אנחנו ממש מרגישים שהזמן שלנו הולך ומתקצר...
מאוד שונה בשבילנו לעצור במקום אחד לתקופה ארוכה שכזו, בדרך כלל בטווח הזה כבר היינו עוברים שני נשיונל פארקס, או מדינה אחת או שתיים;) ויחד עם זאת הימים מתמלאים לנו בחוויות והיכרויות חדשות.
אז מה בעצם אנחנו עושים?
דבר ראשון, הטיפול במכירת הקראוון.
כרגע הוא עובר "רענון" לקראת המכירה ב 225, מקום העבודה של ביל, ואנחנו מפרסמים אותו בכל המקומות הרלוונטים. יש שני מתעניינים כרגע, אבל לא התעניינות שנראית מבטיחה. את האוטו אנחנו מוכרים לבראין, בעלה של נעמי בת דודה שלי, וזה מאוד משמח.
עברנו את שבוע פסח, אכלנו מצות כל השבוע כמעט! אפילו הכנתי לביבות של אבא;) אבל לא יצאו מוצלחות כמו שלו...
שלשום היתה יום הולדת לרות המתוקנת, יום הולדת לועזי ( כבר התבלבלנו לגמרי עם כל ימי ההולדת). הלכנו למוזיאון Please touch museum, שהמליצו לנו עליו.
האמת, לא ממש התלהבנו... אבל הילדים נהנו, ובעיקר רות, וזה מה שחשוב!
(בעיקרון זה סוג של מגרש משחקים גדול לילדים. כל הדברים שתמיד אומרים להם "אסור לגעת", אז פה הם יכולים - להיות נהגים של אוטובוס, אוטו, להיות מוכרים בקופה, בגלידריה, לעשות קניות של מוצרים בסופר ולהעביר בקופה, חדרים שנראים כמו בית, מטבח, וכל מיני " משימות" בתוכם. היה גם איזור של מבוך של אליס בארץ הפלאות שהילדים נהנו ממנו ותעלת מים שאפשר להשיט בה סירות וברוזים דרך סכרים...
היו כל מיני נסיונות של לימוד וניסוי, אבל זה לא היה מרשים וברמה די נמוכה... 






חזרנו הביתה להתרעננות והלכנו לאכול במסעדה איטלקית טעימה ומוצלחת במרחק הליכה מהבית של ביל וליסה. היה לנו ממש כיף וטעים, ברכנו את רות ושתינו יין שהבאנו איתנו מנאפה, וקינחנו בעוגה עם נר;)
יום למחרת היתה לליסה יום הולדת וביל אירגן מסיבונת- הגיעו חברים והיה ערב ממש נחמד עם ארוחת ערב וקינוחים טעימים. הכרנו אנשים חדשים ופגשנו שוב אנשים שכבר ראינו בסדר. מאוד נחמד המפגשים האלה שמיצרים חיבורים מעניינים. 

היום הלכנו לחנות המפעל של גירי קראולה.
אולי זה בגלל שהיה יום ראשון... אבל שוב, ממש לא התלהבנו. 20$ לבן אדם ולא ברור מה בדיוק ניסו לעשות שם.
היו רגעים של חווית צבע שהיו קצת יותר מעניינים, אבל זה היה כרוך בעמידה בתור של 20 דקות לפחות ל5 דקות יצירה... וכל השאר היה בעצם, לצייר עם גירים! ( ולעשות מהם פאזל, או קופסה, או ציור " אישי"..)
מוזר. כנראה אנחנו פשוט לא האנשים שנהנים מהדברים האלה. בארץ בחיים לא היינו מביאים את עצמנו לחוויות מהסוג הזה...
טוב, זה נשמע שסבלנו;) אבל זה לא נכון, היה נחמד אבל פשוט סתמי. הילדים נהנו ועבר יום עם דבר לעשות בו- שזה גם חשוב. 


משם המשכנו למרטי וסוזן ( אח של ליסה) שהזמינו אותנו לארוחת ערב. הכנו חלה ביחד ובילינו ערב מהנה וטעים מאוד. הילדים ממש הרגישו בבית ושיחקו עם אליאנה וחברה שלה אלן, וגם נינה היתה חופשייה וזחלה בכל הבית. כיף.
זהו בינתיים...
מחר ליסה טסה לשבוע בפלורידה ליום הולדת של אמא שלה.
ביום שישי אנחנו נהיה בוושינגטון לשבוע עם מוטי ושרי וגם אילנה תבוא.
נקווה מאוד שעד סוף השבוע יהיו התפתחויות חיוביות בקשר למכירת הקראוון
ליל מנוחה

יום שלישי, 3 באפריל 2018

פסח

3 באפריל 2018, פילדלפיה
שבוע עבר מאז שכתבתי... המון המון קרה!
אז היינו בלנקיסטר, אמיש לנד, את שלושת הלילות האחרונים.
בילינו במוזיאון השוקולד של הרשיז, שהיה מקסים. הכניסה היא חינם, ויש סיור מאוד מרשים שמלמד על הכנת השוקולד - ממש נהננו, בסיום קיבלנו שוקולד, ופינקנו את עצמנו בגלידה...
הלכנו גם ל Tom Sturgis, מאפיית פרצלים ב Lititz. למדנו שהפרצלים הרכים נאפו בראשיתם כחטיף לילדים בכנסיות. צורת האיריס היא בעצם צורת התפילה של הילדים.
בנוסף סובבו את האיקס לקשר, ובזה נאמר שילדים מגיעים לאחר קשר הנישואין של ההורים. ובכך פרצלים בעצם מסמלים את קשר הנישואין והיוו כיבוד שכיח בחתונות.
המפעל/מאפייה בה ביקרנו היא הראשונה להכין בייגלה- פרצלים יבשים.
בעל המאפייה היה שוליה במאפייה אחרת לתפקידו היה לרוקן את התנורים. משם נולד בראשו הרעיון ליבש את הפרצלים. בעל המאפייה לא האמין ברעיון שלו, ולכן הוא פתח מאפייה משלו וכל השאר הסטוריה;) כל הכבוד!
היום, כשאת כל הביגלה עושות מכונות, כבר אבד הקשר המפורסם...




ביום חמישי הגענו אל ביל וליסה. איזו שמחה!!
מיד התאקלמנו בבית בהתרגשות גדולה.
במהלך הלילה נעמי בראיין סיידי ואילי הגיעו מורמונט ובבוקר היינו כולנו יחד.
הלכנו יחד לפארק והילדים שיחקו יחד בכיף והתחברו.
במסגרת ההכנות לחג תרמנו חרוסת וחזרת...



בערב הלכנו למרטי ( אח של ליסה) וסוזן, לארוחת פסח. את הפסח הם עושים כבר 40 שנה יחד, במסורת של משפחה וחברים, ואנחנו זכינו לראות ולהיות חלק מהמסורת הזו.
האוכל והחברה היו נפלאים ונהננו מכל רגע. 



יום למחרת היה יום שמשי ויפהיפה. קמנו בנחת, אכלנו... ובילינו יחד בגן השעשועים. הילדים נהנו ושיחקו וגם אנחנו:)
חזרנו להתחיל את ההכנות לארוחת פסח שניה! הפעם בבית של ביל וליסה ועם אורחים שונים, מלבד מרטי, סוזן והבנות שלהם טליה ואליאנה. גם כאן זו מסורת שנמשכת שנים, של חברים שנפגשים יחד כל שנה לחגוג את פסח. ממש מרגש. לליסה וביל יש הגדות שהם הכינו בעצמם וביל הנחה את הסדר. הילדים שרו " מה נשתנה" והדליקו נרות והיום ממש חלק, וכמובן הכי נהנו מחיפוש האפיקומן!!
ואנחנו, שוב זכינו להיות חלק מסדר מיוחד עם משפחה בחו"ל.
ביום ראשון נפרדנו במערב רב מנעמי ובראיין והילדים:((
היינו ממש עצובים והבית השתתק בלעדיהם. 



היה לנו כל כך כיף ילד וממש התחברנו שתי המשפחות. עכשיו אין ברירה! נעמי ובראיין חייבים להגיע לארץ;)))
את היומיים האחרונים הקדשנו לטיפול באוטו והקראוון, ביל וניר שטפו אותו מבחוץ ועשו ממש נקיון של פסח... אח''כ ניקינו מבפנים הוצאנו את כל הדברים. היום לקחנו את האוטו ל 225, מקום העבודה של ביל, שם יעשו לנו תיקון קטן בקראוון וגם לקחנו את האוטו למוסך שיטפלו לו בברקס.
התחלנו לארוז את הדברים ולמיין- מה לפח/ תרומה/ שמירה...
וזהו..  אנחנו כמעט מוכנים.
את שאר הזמן נבלה בטיולים באיזור, נסיעה לעיר לאטרקציות שם, פארקים וגנים, קצת קניות, וושינגטון, והפתעות נוספות .
ביל וליסה מארחים אותנו מכל הלב ומפנקים אותנו יותר מדי... נשתדל להחזיר בבישולים משלנו ולהיות אורחים פרודוקטיביים;)
תודה!!!