משפחת פיפין, יום 5

כבר חמישה ימים שאנחנו כאן, וממש ממש כיף ונעים לנו.
מזג האוויר קיצי מאוד, וממש חם. ניר עובד מ7 עד 12, ואני והילדים מצטרפים לכמה שאנחנו מצליחים...
מה עושים?
ניר מתקתק להם את המשק והם ממש בהלם מכל הספקים - הקמת ערוגות, שיפוץ הגדר, בניית בית לברווזים, תמיכה לעצים, ניקוי כלובים של התרנגולות והעיזים,קטיפת אגוזים, ושתילת ירקות חורף.
הכל אנחנו עושים ביחד איתם, באווירה נעימה וטובה, לומדים על גידול העזים והכבשים ( וגם נהננו מארוחת טלה טעימה!!!) ועל אורח החיים הבריא שלהם.
אתמול הגיעו עוד שתי כבשים חדשות ובריטני לומדת על הכלאות של הכבשים ליצירת בשר טעים ובלי ריח חזק.
אנחנו אוכלים יחד ארוחת ערב ונהנים מתנובת המשק- ביצים ועלים מהגינה.
מחר יש למרסי יום הולדת 7 והילדים הכינו לה ציורים:)
מאוד כיף לנו לנוח, לעבוד, לפגוש משפחה אמריקאית עם ילדים, ללמוד ולהינות ביחד💜

אתמול עשינו סיבוב בקניון ומצאנו קניון נטוש לגמרי. כמעט ואין אנשים. זה בשילוב עם אורח החיים שאנחנו רואים אצל המשפחות שאנחנו מבקרים, גורמים לנו לחשוב שיש שינוי תודעתי מאוד גדול באמריקה. אנשים יותר בריאים מודעים, שמנסים לעשות שינוי גדול באורח החיים האמריקאי - ברמת הצריכה, האוכל והחיבור לטבע.
אולי זה השינוי בנו, שגורם לנו לשים לב לזה יותר, ואולי באמת אמריקה משתנה. כך או כך זה מבורך!

Chico יום 2

משפחת פיפין,
הwwoof הראשון שלנו.

הגענו אתמול homestead, תרנגולות בכניסה מתחת לתות גדול, שביל גישה שמצידו עצי פרי צעירים, גינת ירקות ומצעים. בחצר עיזים, כבשים וטלאים, עוד תרנגולות, הודים, ברווזים ועצי פרי - אגוזים ופקאנים.
שטח גדול, ואנחנו חונים על הדשא, פונים לשדה עם פרטיות.
ביום הראשון הגענו כשהם בדיוק נסעו, יצאנו כשהם בדיוק חזרו וחזרנו מאוחר - כך שלא היתה הרבה תקשורת. (הלכנו לאכול ארוחת שבת במסעדה)
היום, יום שבת, הכל נראה טוב!
התחברנו לחשמל, הלכנו לאסוף אגוזים ופגשנו את משפחת פיפין בfarmers market בעיר.
כשחזרנו כולנו לבית ישבנו יחד ודיברנו, הילדים קפצו בטרמפולינה, רצו, שיחקו והכירו אחד את השני בשמחה.
ניר וג'יימס התחילו לעבוד יחד בגינה, וסיימנו את היום בארוחת מרק קוסקוס משותפת:)
אז...
איזו משפחה מקסימה!
בריטני וג'יימס, מרסי בת 7 ,( עוד 10 ימים), יוריה בן 4 וסת' בן שנה וחצי ובעוד 8 שבועות מצפים לחבר/ה נוספים/ת במשפחה.
הילדים  בhomeschool, ובריטני ממש חולשת על העניינים: חולבת ומכינה גבינות עיזים, (במקרר יש את הבשר שלהם גם), אוספת ביצים בצבעים שונים ( בעקבות זיווגים שונים של סוגי תרנגולות) שומרת על בית ממורק ואופנתי ומחנכת את שלושת הילדים בשלווה ובנחת והכל כשהיא בחודש שביעי! ממש רצינית. לפני שנה הם גם לקחו שני ילדי אומנה לחצי שנה. פשוט אנשים מקסימים עם לב רחב כל כך.
הילדים מתוקים ממש והתחברו בשנייה.
גם אנחנו, משדרים על אותו גל ומסתדרים מצוין.
הילדים בעננים, ואנחנו מקווים שכך גם ימשיך.
יש לנו מספר פרוייקטים לעשות כאן- אני ובריטני והילדים - שתילות וצביעה של הגדר, וניר וג'יימס בגינת הירק.
קצת תחושה של בית
וגם אנחנו רוצים עז!!!

Sycamor Ranch

אז הספקנו לעבור בעוד קמפ, בדרך לצ'יקו:)
מצאנו קמפ ממש נחמד ( וזול) על גדות נחל וחיבור לחשמל ומים, ממש נחמד.

אתמול, היינו בAmerican River, קמנו בעצלתיים ובכיף, כשכבר החלטנו לצאת לסיבוב בעיר ולהראות לילדים אטרקציות, הם הצביעו ברגליים והתעקשו שהם לא רוצים לנסוע! רוצים בריכה, נחל, ובעיקר להישאר. נכנענו;) ונשארנו כל היום בקמפ.
הכנתי פיא תפוחים,
ירדנו לנחל
שתינו יין, עם גבינה טעימה וקרקרים
עשינו מדורה ואכלנו סטייקים מעולים
הילדים היו מאושרים, וגם אמרו את זה כמה פעמים, שהיה להם כיף מאוד.
איזה כיף לשמוע את זה.
גם לנו היה בכיף ונחת.

היום בשעה 12 יצאנו, וממש חמש ד' אחרי, ראינו איזו עיר נחמדה זו היתה...
אז עצרנו בחניה ועשינו טיול הסטורי בעיר Coloma.
בחור בשם מרשל, שהגיע לעבוד במנסרה בנהר בשנת 1849,מצא גוש זהב, ומאז- הכל היסטוריה והיסטריה...
השבטים הילידים נעלמו ואינם
סן פרנסיסקו ננטשה בבהלה לזהב
גם מהמזרח הגיעו
גם מהמזרח הרחוק - סינים.
היינו במוזיאון, וראינו את בקתות העובדים, ראינו גם סלע של ילידים מלא חורים שבהם היו טוחנים קמח בלוטים.
גולת הכותרת היתה כשהלכנו לראות  את הנפח- פול. פול מתנדב כבר 5 שנים בנפחיית ברזל עתיקה ופעילה בעיר ההיסטורית. הוא הראה לנו איך הוא עובד עם הברזל, מחמם ויותר. הילדים קיבלו במתנה את מה שהכין- משקולת נייר.
מזכרת יפה מעיר הזהב.

ומחר, יום מרגש לפנינו.
נצא מכאן סביב 12, נעבור בוולמרט, ונגיע סביב שלוש למשפחת פפין!!
אנחנו מאוד מתרגשים ומצפים לפגוש אותם:))

Placerville

בעקבות המלצה שקיבלנו במעינות החמים, הגענו לכאן.
סוף סוף מרגישים את החום של קליפורניה. כבר בדרך התקלפנו מהסווטשירטים, הגרביים, השכבה הנוספת.. ונשארנו עם גופיות וסנדלים;)
הגענו לקמפ יקר בהגזמה (60$), בתוך ההרים, וסמוך לנהר יפה - American River, בו מצאו זהב בבהלה. הגענו אליו אחרי שחיפשנו בכל הסביבה, ולא מצאנו שום מקום זול יותר...
בעוד שלושה לילות אנחנו מגיעים לצ'יקו, למשפחת פפין אצלה נעשה wwoof, אז החלטנו שיותר פשוט להשאר פה בקמפ ולהינות מזה;)
באיזור יש בעיקר יקבים, אז אחרי חקר קטן של הקמפ וירידה לנחל, יצאנו לסיבוב טעימות.
בדרך ליקב הראשון, עצרנו ביריד לקראת hollowin, עם תפוחים, פמפקינ'ס ענקיות, ביתנים ועוד.
קנינו מלא תפוחים ( בבית נכין פיא) והמשכנו לטעימות בשני יקבים, Mdronia ו Lava Cup  , פגשנו אנשים נחמדים וטעמנו  וקנינו יינות טובים;))

שלושה ימים South Lake Tahoe

חלקו בנבאדה וחלקו בקליפורניה
קצת יותר קטן מהכנרת
עומק של 1645 פיט
מים צלולים צלולים
שמים כחולים
מסביב הרים גבוהים וטיפה מושלגים
קרררר

הימים שלנו...
קמפ של העיר campground by the lake, ממש נחמד. בתוך יער אורנים, קרוב לכביש, רואים את האגם, עם חיבור לחשמל.
מזה ומזה:)

יום אחד, הלכנו למרכז מבקרים ומשם יצאנו לשני מסלולים. הראשון, בנחל צמוד לאגם, ראינו דגים ( טרוטות) וברווזים וגם תצוגה תת קרקעית של הנחל. סיימנו בחוף המקסים של האגם שם אכלנו כריכים. לשמחתנו החול הצליח להתחמם מקרני השמש ושכבנו עליו בנסיון הפשרה.
מהחוף המשכנו במסלול ההיסטורי לאורך האגם Tallac historic site, שם ראינו בתי אחוזות (שכעת נמצאים בבעלות מדינה) בהם גרו משפחות במאה הקודמת. גינות ענק ובתי עץ מרשימים ומיוחדים. למשפחה אחת היה את הבית המרכזי ומאחוריו- המטבח, בית הגנן, השומר, המטפלות, המכבסה וחדרון בית הספר. אה וגם בתי עץ עצומים ליד האגם לסירות... קשה לתאר. ויפה מאוד מאוד. היום הכל מתפקד כמוזיאון, תאטרון ומקום תרבות.
אנחנו הגענו אחרי העונה, אז לא זכינו לראות את המבנים מבפנים.

יום שני, טיילנו במפרץ אמרלד (Emerald bay), מפרץ יפהיפיה, עם אי במרכז, שכולו, על האי והמפלים והיערות, היה בבעלותה של גברת אנגלייה שהתחתנה היטב, פעמיים, ובנתה טירה בחוף המפרץ, ממש מול האי, בסגנון ויקינגי -  vikingsholm. כיום ברשות המדינה.
ירדנו לראות את הטירה היפה מבחוץ, ובילינו בכיף בחוף. הילדים ממש נכנסו למים ונהנו מאוד.
דיברנו עם משפחה שילדיהם שיחקו לידנו, והם סיפרו שהם הגיעו מסן פרנסיסקו בגלל השריפות. בתי הספר נסגרו והאויר המעושן לא בריא לנשימה, בעיקר לא לילדים אז הם החליטו, כמו רבים אחרים, להתרחק. 
בדרך חזרה מעלה, פגשנו חבר מעמק הירדן! כמה הזוי!

ביומנו האחרון, עשינו טיול רגלי מהקמפ לטיילת. היינו בגלריית אמנות, אכלנו אוכל הודי והעברנו את היום בכיף ונחת.

לסיכום החוויה, אגם טאהו פשוט מקסים! הנופים עוצרי נשימה, המים צלולים וכחולים, ואפשר לתאר שבחום של הקיץ כיף מאוד לבלות בחוף.
...היה עמוס מאוד באנשים, אולי בגלל השריפות ואולי בגלל שפשוט ככה זה. המקום מאוד תיירותי ומלא חנויות וקניות. האוכלוסיה המקומית מרגישה מאוד ענייה ויש הרבה הומלסים ואנשים מוזרים ברחוב.

בבוקר התקפלנו מוקדם ונסענו לכיוון Placerville

Lake Tahoe

By the lake campground...
איזה מקום יפה מצאנו.
חיבור לחשמל
יער אורנים
מולנו אגם טאהו

הכביש הראשי לידנו אמנם, אבל כמעט ולא מרגישים.
כמעט ויתרנו... ראינו את עומס התנועה, עשינו טלפון לקמפ אחד שרצה 86$ ללילה, ומעלינו עננת עשן מהשריפות שבחופי קליפורניה...
הגענו לסטייט פארק, ולאחר שאמרו לנו שאין מקום, הריינג'ר עשה בדיקה נוספת ומצא מקום אחרון עם חיבור לחשמל שמישהו ביטל בעקבות השריפות. איזה מזל!!

הגענו בשלוש וחצי, עשינו מדורה, שתינו קפה וערכנו קבלת שבת סביב המדורה.
היה ככ כיף,
קשה ליצור שבת פה, וכבר כמה זמן שזה מאוד יושב לנו וחשוב לנו לעשות ערב שבת כמו שצריך וגם ניסינו.. אבל הפעם הצלחנו. שירים, וברכות, וסיפור לשבת... איזה כיף, ועוד בשבת הראשונה של השנה. נאחל שנצליח להתמיד בזה. רות המתוקה ממש התרגשה ורק חיבקה ונישקה אותנו כל הזמן.

אנחנו נכנסים לתקופה חדשה בטיול שלנו. עד עכשיו הכל היה מאוד ברור ומתוכנן. ידענו כל הזמן לאן מועדות פנינו ומתי נגיע לכל מקום. נותן ביטחון רב וגם מכניס לתבנית מתוכננת מראש. נתן לנו זמן להכיר את עצמנו במסע, את האוטו והקראוון ( רוסיננטה;) ואת השיגרות...
כעת, הדברים יותר מעורפלים, לא ברורים, וגם יש הרבה מקום להפתעות ואפשרויות.
מעניין...
מה תביא איתה הדרך, ומה ניקח.
נאחל לעצמנו שנדע לזהות הזדמנויות ושנהיה קשובים לקצב שלנו.

Bridgeport east siera hot springs

כבר 5 ימים שאנחנו טובלים במעיינות חמים. כל נביעה מיוחדת ושונה.
הגענו ביום שלישי, ועצרנו בעירה קטנה Bridgeport, בקמפ Paradise.  הקמפ מאוד נחמד ונמצא על גדות אגם לא מאוד יפה וצלול, שלרגלי הרי הסיירה נוואדה המושלגים קלות.
האדמה באיזור עדיין מאוד צחיחה ומדברית, הכל עשב דק וצהוב, גם לצידי האגם.
ביום רביעי עלינו עם האוטו למעיין חם במערה, Buckeye.  הגענו ליער אורנים גדול, שבו ראינו קצת אוהלים שעשו קמפינג ביער על ההר. מתחת עבר נהר מכובד עם מים זורמים. בנקודה מסוימת חנינו וירדנו ירידה תלולה לכיוון המעיין. בדרך, מתחת לעץ אורן קטן, היתה בריכה חמה עם שני אנשים, אז המשכנו לרדת.
על גדות הנהר גילינו את המערה...
המים החמים שנובעים למעלה זורמים על הסלע הגדול ובקצהו נוצרה מערה שנחצבה (ידי אדם עזרו גם) ואליה זורמים המים הרותחים. וואו איזה כיף! איזה יופי!
מדהים איך במקומות הקפואים האלה דאגו לחימום ופינוק שכזה...
זכינו להיות בבריכה קצת לבד ונהננו ממנה מאוד. ראינו סימני שעווה שיש בפנים מה שמעיד על כך שיש מי שמגיעים בלילה ומדליקים נרות לפעמים... כמה רומנטי.
כעבור כמה זמן הגיעו עוד אנשים, בעיקר ביטניקים, ( שאנו רואים די הרבה פה בסביבה, ולראשונה) ביניהם ישראלית אחת בשם רננה. כשהגיעה הבחורה עם שלושת הכלבים, הרגשנו שזה הסימן שלנו להתקפל...;)
עלינו למעלה ועצרנו בבריכה הקטנה מתחת לעץ. היו שם שלושה ילדים שמטיילים עם אמם באוטובוס צהוב (school bus), נראה שלבד. מעניין מאוד. היא המליצה לנו על מקומות לעצור בהם בדרך.
חזרנו לקמפ עם עצירה בדרך לקנות מצרכים במכולת הוותיקה ביותר בקליפורניה (פתוחה רצוף מאז 1874).

אתמול, יצאנו לסיבוב קטן באגם עם סירת פדלים. קצת תה קינמון ועוגיות בראוניז שהכנתי אתמול ולא ממש הצליחו... נחמד. האגם עכור מאוד ומלא ירוקת ואצות. ישר חשבנו לצלם ולשלוח לריקי שתתן להם הנחיות מה לעשות.
אחרי הכביסות נסענו למעין האחרון שלנו travertine hot springs.

במרחק 10 ד' מכאן, עלינו במעלה גבעה לבנה למראה, ושם מצאנו את הבריכות. 4 בריכות יפיפיות. החלטנו ללכת קצת באיזור ולחקור. למטה, מול העמק, מצאנו עוד בריכה קטנה ופרטית שמשקיפה מטה. בחור שהיה שם בדיוק הלך וזכינו במקום לעצמנו. ישבנו שם שעה ארוכה ונהננו מהשלווה של המים החמים ובנוף היפה. הילדים ממש נהנו. שוב, אנשים שהגיעו נתנו את סימן הקיפול, ועלינו למעלה חזרה.
נינה האהובה שלנו היתה קצת עם חום ואפילו הקיאה אתמול בערב, אבל הלילה עבר טוב, בלי חום וקמה מחייכת ושמחה.
היום ממשיכים הלאה, לאגם טאהו.

Hot springs, Mammoth

נכנסנו בדרך עפר לכיוון חנית שטח במעיינות. הGPS הראה שהגענו אבל בשטח לא ראינו מקום שנראה אטרקטיבי לעצור בו.מניר ירש לבדוק ברגל, חזר, המשכנו עוד, שאלנו אנשים בדרך, חזרה לאחור ולבסוף חנינו את הקראוון בנקודת ההתחלה. קצת הרמנו גבה, לא היינו לגמרי בטוחים - היתה רוח חזקה ומקפיאה, הסייט היה צמוד לדרך העפר ולא מאוד פרטי.
ננסה לילה אחד ונראה!
הכנו מרק ירקות טעים, נהננו משקיעה יפהיפיה בין הרים מושלגים מעט והלכנו לישון.
אחרי לילה קפוא קמנו לבוקר שמשי, חמים ומקסים.
הלכנו לחקור את המעינות החמים.
הראשון, ברגל- קטן וחמים.
ממנו המשכנו באוטו לבריכה חמה מאוד! פרסנו לנינה מחצלת ליד, והפשרנו את הגוף הקפוא במים החמים, מול נוף עוצר נשימה.
מולנו הרים ועליהם קרחונים, אחו גדול בצבעי צהוב, חום ואדום ואנחנו ממש לבד בבריכה.
כבר צהריים, נסענו לאכול ולהיות קצת בזמן שקט בקראוון.
היפי בן 74 בשם הומפרי, עצר לידינו והמליץ לנו להעביר את הקראוון ליקוק שלא נהיה בתוך ענני האבק שמשאירות המכוניות.
דיברנו איתו קצת ( הרבה), היה בוודסטוק, ראה את האור, מטייל והוואן הוא ביתו היחיד, מאמין שהוא גלגול של ישו, יהודי (חגג בר מצווה) , בקיצור, כל החבילה. בהחלט טיפוס מעניין...

נפרדנו ממנו והלכנו לטבילת אחר הצהריים בwild willy's. שם היו שתי בריכות טבעיות חמות וגדולות, עם שביל מסודר ודק, ממש מושקע. גם שם היינו בבריכה משלנו, כמעט לבד, למרות שהמקום ממש מבוקש וכל הזמן נכנסים אנשים לשבילי העפר ומחפשים את המעיינות.
עד סוף היום הרגשנו ממש מביני עניין וכבר הנחנו מכוניות תועות למעיינות;) כמה כיף שלא ויצאנו על המקום הנפלא הזה.
נשארנו עוד לילה, והיום בבוקר, לאחר שקמנו בנחת, סידרנו את הבית וניקינו את האוטו, הלכנו לטביה אחרונה בבריכה החמה.
אכלנו והתקפלנו, אמרנו שלום למשיח, ונסענו בדרכנו Bridgeport.

על הדרך...
אחרי התלבטויות, ונסיונות למצוא מקום בקמפ בשמורה ללא הצלחה, החלטנו לוותר על יוסמיטי. הפארק עמוס מאוד ומצריך עליה רצינית להרים, ירידה וחוזר חלילה.
מחלוף על פני יוסמיטי, נבקר במעיינות חמים ונמשיך לLake Tahoe, וגם לשם נחליט על המסלול כל יום בפני עצמו, מאחר והלילות קרים מאוד ויורדים כבר מתחת לאפס, (כמו שלשום בלילה..) ואם אנחנו לא מחוברים לחשמל אין לנו איך לחמם את הקראוון.

עוד דבר שממשמש ובא הוא הwoofing שלנו.
דיברנו עם משפחה בChico, שיש להם חווה חקלאית, והם ישמחו שנגיע אליהם להתנדב. חמש שעות עבודה ביום בתמורה לחיבור לחשמל וארוחה. אנחנו מתכננים להגיע אליהם בעוד כשבוע.
מרגש!!

לילה טוב!

נ.ב.
רחוקים מהשריפות בקליפורניה.

עצירה בLone Pine

אחרי הנסיעה המרהיבה, החוצה מעמק המוות, נשמנו לרווחה. העליות ואחריהן הירידות לא קלות לאוטו ונסענו נסיעה דרוכה. הנופים - של הרים ערומים, שחושפים סלעים מגוונים ואדמה בצבעים שונים. בלי עשב, שיח או עץ.
הגענו לעיירה lone pine וכשחצינו אותה ראינו שכל התושבים התקבצו לרחוב הראשי ומתכוננים לאירוע...
עצרנו בחנייה גדולה בסוף הרחוב ואישה נחמדה סיפרה לנו שבדיוק מתחיל פסטיבל סרטי מערבונים. עמדנו ברחוב וראינו את התהלוכה יש מכוניות ישנות, סוסים, עגלות וחבורות מעודדות, נחמד מאוד:)
בדרך לאוטו עצרנו ביריד של הפסטיבל ואכלנו טאקו ותירס עם מיונז גבנצ וצ'ילי.
היתה חוויה מאוד אותנטית.
המשכנו לHot Springs, ליד Mammoth lakes.

🌞Death valley🌞

יום ראשון,
אנחנו אחרי יומיים בDeath Valley.
הגענו מוגאס, נסענו על כביש 95 ובדרך עצרנו ghost town בשם ryolite. עיירה שיושבה במשך 20 שנה בתחילת המאה הקודמת, ע"י כורי זהב.
הגענו לעמק, ומצאנו בקלות רבה מקום לקראוון, מתחת לשני עצי שיטה גדולים, צמוד למרכז מבקרים.
במרכז המבקרים למדנו, מה שהגוף למד ברגע שיצאנו מהאוטו, שאנחנו נמצאים במקום הכי חם בעולם ( 57 מעלות צלזיוס הכי הרבה שנמדד, כשאנחנו היינו היה 99 פרנהייט), והכי יבש ונמוך באמריקה הצפונית.
עקב העובדות האלה הילדים עשו ריינג'ר בתוך מרכז המבקרים ובלי לצאת החוצה, ואנחנו נהננו מהשהייה בתוך המזגן יחד איתם.
חזרנו לקמפ לארוחת שישי, עוף בתנור... ארוחה חמה מדי למקום חם ככ.. אבל היה טעים;) 
אחרי ששקעה השמש אפשר היה לנשום קצת ולשים לב ליופי שסביבנו! הרים עצומים אדומים-סגולים ומשוננים, עם פסי צבע משתנים, פשוט מקסים.
יום למחרת הלכנו לדיונות של חול, הילדים רצו יחפים והתמלאו בחול ובשמחה, אח''כ המשכנו למסלול קצרצר בתוך קניון צר. מסלול מקסים, ומוצל (ח!!). הקירות חלקים ונראים כמו שיש, מהשחיקה של האבנים שעוברת בו בעת הצפה. אח''כ הלכנו לראות מכרה של בורקס - אבקת ניקוי שכרו מהעמק.
את המשך היום בילינו בקמפ, עם גיגיות מים לרענון;))
היתה אוירה מאוד מיוחדת, מאוד מזכירה את ים המלח אצלנו. אבל כאן, כמיטב המסורת האמריקאית, הגדילו הכל פי כמה!
היום יצאנו מהעמק, עלינו בהרים וזכינו בנוף נפלא!

***LAS VEGAS***

יום שלישי בוגאס, מחר שוב יוצאים לדרך, לכיוון death valley.
איך נסכם את החוויה??
גם נהנינו וגם עייפנו... די מהר הייתי אומרת, מכל האורות, ההגזמה והוויב של האנשים באיזור.
אין ספק שהעצירה פה היתה must, גם אחרי ימים רבים בלי עיר אמיתית לאספקה ומילוי מצבורים, וגם מעצם היותה וגאס, עם כל הקסם והייחודיות שלה.
אנחנו, מבינים על עצמנו שוב, פחות אנשי העיר, או לפחות העיר הזו...

הגענו לקמפ של KOA, ב Sam's town, מקום שנמצא 15 ד' מ"הסטריפ" - רחוב המלונות המרכזי.
קמפ עם חיבור מלא, בריכה וכביסה, וולמרט מעבר לרחוב, ומ sam's town, שאטל לעיר, כך שלא צריך לנסוע עם הרכב. מאוד מאוד נוח.
ביום שלישי הגענו, התמקמנו ועשינו קניות מצרכים.
ביום רביעי עשינו סידורים... קנינו לילדים סנדלים ולנו משקפי שמש, חזרנו לבריכה ובערב נסענו בשאטל לעיר.
לפני כן עברנו בsam's town, שם יש מסעדות, קאזינו ומכונות מזל, הכל בתפאורה של ג'ונגל/ סרט קולנוע/ ארמון פאר... הכנה לסטריפ... הילדים שיחקו קצת בווידאו ג'יימס... כמו פעם;)
נסענו בשאטל בערך רבע שעה והגענו לאיזור המלונות.
שש בערב, כבר חשוך, ירח מלא עלה, ובחוץ כמו 12 בצהריים... אורות אורות ואורות, צבעוניים, מהבהבים, מסכים ענקיים, בכל מקום.
ראינו את ונציה, עם גונדולות ותעלות מים, ראינו את מגדל אייפל, ומלון קיסר שלא נגמר. הכל מלא מזרקות ופסלים דמויי שיש.
הרחובות היו עמוסי אנשים בעיקר ברחבת הבלז'יו, שם עצרנו לראות את המזרקה הרוקדת. חוויה שבהחלט שווה את הנסיעה!!
היה ממש מדהים לראות! ראינו ותעדנו שתי הופעות של המזרקה.
קינחנו בגלידה של בן & ג'ריז,  וחזרנו לשאטל בשעה תשע.
שלוש שעות בעיר האורות, חוויה מתישה עד מאוד - עד עכשיו מתאוששים;;))
מחשבות...
תחושה שהכל מפלסטיק פה, מזויף, שטחי, מעורפל. תחושה של עיר ענייה, שעובדת ומתחזקת תעשייה גדולה של כסף, הימורים, ומשרתיו - אלכוהול ולצערי הרב מאוד, נשים.
מצאתי את העיר לא מאוד נוחה בשבילי.
היום, עשינו יום באיזי של ממש, ארוחות מאוחרות, בריכה...
בהחלט חוויה.

יום אחרון בzion

הבוקר, קמנו לחדשות העצובות על מה שקרה בווגאס.
מחר אנחנו מתכננים להגיע לשם ושואלים את עצמנו האם כדאי...

היום עבר ברגיעה, אפשר להרגיש שירד העומס בכביש היום, יום שני, אך עדיין הפארק היה עמוס לעייפה.
נכנסנו אחרי ארוחת בוקר, בכוונה להספיק להגיע לתוכנית ריינג'ר, אבל... עד ש ועד ש, הגענו למקום המפגש עם סיום התוכנית.
הריינג'ר הנחמד הסכים לעשות לנו תקציר אישי וסיפר לנו על אריה ההרים, נגענו בפרווה שלו וראינו עקבות וגוגולת שלו. למדנו שהוא אוכל ביג הורן שיפס וצבאים, ושהוא קופץ למרחק של 12 מטר! יש 10 ממנו בפארק.
הריינג'ר חתם לנו בשמחה במחברת ונסענו להביא סיכות:))
משם המשכנו לדרך נוף יפהיפיה, אל נקודת תצפית lava point. בדרך ראינו את צבעי הסתיו בהרים - עצים אדומים כאש בתוך יערות ירוקים, מדהים!
בנקודת התצפית ראינו מגובה של 2450 מ' את כל הפארק.
חזרנו הביתה, הכנו ארוחה, עשינו מדורה, הילדים שיחקו בג'יפ ונגרר ( מקל עם חוט ורוד מחובר) מילאו דלק, עשו דאמפ, מצאו מקום לישון... חמודים.
התקלחנו תחת כיפת השמים ו..
מחר מתקפלים ונוסעים.
לילה טוב