יום ראשון,
אנחנו אחרי יומיים בDeath Valley.
הגענו מוגאס, נסענו על כביש 95 ובדרך עצרנו ghost town בשם ryolite. עיירה שיושבה במשך 20 שנה בתחילת המאה הקודמת, ע"י כורי זהב.
הגענו לעמק, ומצאנו בקלות רבה מקום לקראוון, מתחת לשני עצי שיטה גדולים, צמוד למרכז מבקרים.
במרכז המבקרים למדנו, מה שהגוף למד ברגע שיצאנו מהאוטו, שאנחנו נמצאים במקום הכי חם בעולם ( 57 מעלות צלזיוס הכי הרבה שנמדד, כשאנחנו היינו היה 99 פרנהייט), והכי יבש ונמוך באמריקה הצפונית.
עקב העובדות האלה הילדים עשו ריינג'ר בתוך מרכז המבקרים ובלי לצאת החוצה, ואנחנו נהננו מהשהייה בתוך המזגן יחד איתם.
חזרנו לקמפ לארוחת שישי, עוף בתנור... ארוחה חמה מדי למקום חם ככ.. אבל היה טעים;)
אחרי ששקעה השמש אפשר היה לנשום קצת ולשים לב ליופי שסביבנו! הרים עצומים אדומים-סגולים ומשוננים, עם פסי צבע משתנים, פשוט מקסים.
יום למחרת הלכנו לדיונות של חול, הילדים רצו יחפים והתמלאו בחול ובשמחה, אח''כ המשכנו למסלול קצרצר בתוך קניון צר. מסלול מקסים, ומוצל (ח!!). הקירות חלקים ונראים כמו שיש, מהשחיקה של האבנים שעוברת בו בעת הצפה. אח''כ הלכנו לראות מכרה של בורקס - אבקת ניקוי שכרו מהעמק.
את המשך היום בילינו בקמפ, עם גיגיות מים לרענון;))
היתה אוירה מאוד מיוחדת, מאוד מזכירה את ים המלח אצלנו. אבל כאן, כמיטב המסורת האמריקאית, הגדילו הכל פי כמה!
היום יצאנו מהעמק, עלינו בהרים וזכינו בנוף נפלא!
יום ראשון, 8 באוקטובר 2017
🌞Death valley🌞
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה