שעון חול

8 באפריל, פילדלפיה

בעוד חודש מהיום נעלה על המטוס בדרך חזרה הביתה. איזה מרגש.
אנחנו ממש מרגישים שהזמן שלנו הולך ומתקצר...
מאוד שונה בשבילנו לעצור במקום אחד לתקופה ארוכה שכזו, בדרך כלל בטווח הזה כבר היינו עוברים שני נשיונל פארקס, או מדינה אחת או שתיים;) ויחד עם זאת הימים מתמלאים לנו בחוויות והיכרויות חדשות.

אז מה בעצם אנחנו עושים?

דבר ראשון, הטיפול במכירת הקראוון.
כרגע הוא עובר "רענון" לקראת המכירה ב 225, מקום העבודה של ביל, ואנחנו מפרסמים אותו בכל המקומות הרלוונטים. יש שני מתעניינים כרגע, אבל לא התעניינות שנראית מבטיחה. את האוטו אנחנו מוכרים לבראין, בעלה של נעמי בת דודה שלי, וזה מאוד משמח.

עברנו את שבוע פסח, אכלנו מצות כל השבוע כמעט! אפילו הכנתי לביבות של אבא;) אבל לא יצאו מוצלחות כמו שלו...

שלשום היתה יום הולדת לרות המתוקנת, יום הולדת לועזי ( כבר התבלבלנו לגמרי עם כל ימי ההולדת). הלכנו למוזיאון Please touch museum, שהמליצו לנו עליו.
האמת, לא ממש התלהבנו... אבל הילדים נהנו, ובעיקר רות, וזה מה שחשוב!
(בעיקרון זה סוג של מגרש משחקים גדול לילדים. כל הדברים שתמיד אומרים להם "אסור לגעת", אז פה הם יכולים - להיות נהגים של אוטובוס, אוטו, להיות מוכרים בקופה, בגלידריה, לעשות קניות של מוצרים בסופר ולהעביר בקופה, חדרים שנראים כמו בית, מטבח, וכל מיני " משימות" בתוכם. היה גם איזור של מבוך של אליס בארץ הפלאות שהילדים נהנו ממנו ותעלת מים שאפשר להשיט בה סירות וברוזים דרך סכרים...
היו כל מיני נסיונות של לימוד וניסוי, אבל זה לא היה מרשים וברמה די נמוכה... 

חזרנו הביתה להתרעננות והלכנו לאכול במסעדה איטלקית טעימה ומוצלחת במרחק הליכה מהבית של ביל וליסה. היה לנו ממש כיף וטעים, ברכנו את רות ושתינו יין שהבאנו איתנו מנאפה, וקינחנו בעוגה עם נר;)

יום למחרת היתה לליסה יום הולדת וביל אירגן מסיבונת- הגיעו חברים והיה ערב ממש נחמד עם ארוחת ערב וקינוחים טעימים. הכרנו אנשים חדשים ופגשנו שוב אנשים שכבר ראינו בסדר. מאוד נחמד המפגשים האלה שמיצרים חיבורים מעניינים. 

היום הלכנו לחנות המפעל של גירי קראולה.
אולי זה בגלל שהיה יום ראשון... אבל שוב, ממש לא התלהבנו. 20$ לבן אדם ולא ברור מה בדיוק ניסו לעשות שם.
היו רגעים של חווית צבע שהיו קצת יותר מעניינים, אבל זה היה כרוך בעמידה בתור של 20 דקות לפחות ל5 דקות יצירה... וכל השאר היה בעצם, לצייר עם גירים! ( ולעשות מהם פאזל, או קופסה, או ציור " אישי"..)
מוזר. כנראה אנחנו פשוט לא האנשים שנהנים מהדברים האלה. בארץ בחיים לא היינו מביאים את עצמנו לחוויות מהסוג הזה...
טוב, זה נשמע שסבלנו;) אבל זה לא נכון, היה נחמד אבל פשוט סתמי. הילדים נהנו ועבר יום עם דבר לעשות בו- שזה גם חשוב. 

משם המשכנו למרטי וסוזן ( אח של ליסה) שהזמינו אותנו לארוחת ערב. הכנו חלה ביחד ובילינו ערב מהנה וטעים מאוד. הילדים ממש הרגישו בבית ושיחקו עם אליאנה וחברה שלה אלן, וגם נינה היתה חופשייה וזחלה בכל הבית. כיף.
זהו בינתיים...
מחר ליסה טסה לשבוע בפלורידה ליום הולדת של אמא שלה.
ביום שישי אנחנו נהיה בוושינגטון לשבוע עם מוטי ושרי וגם אילנה תבוא.

נקווה מאוד שעד סוף השבוע יהיו התפתחויות חיוביות בקשר למכירת הקראוון

ליל מנוחה