Devil's tower

והיום...
הגענו במהרה ליעד שלנו, חנינו את הקראוון בנשיונל מוניומנט הראשון שהוכרז בארה"ב ע"י תאודור רוזוולט!! - Devil's Tower.
נהנינו מהשקט והאווירה ומאוחר יותר, במרכז המבקרים הילדים הפכו לרנג'רים של הפארק אחרי שהשלימו מספר משימות לפי הגיל שלהם. גאווה גדולה! ( יש את טקס ההשבעה בווידאו;))
חזרנו לקראוון לאכול ארוחת ערב מוקדמת שיחקנו, ציירנו, טקס שינה ולמיטה:)

מחר בבוקר נעשה את המסלול המעגלי של המגדל ואולי גם נשכים לזריחה.

נ.ב.
טקס שינה- חלק ממנו הוא גם קבלת מטבע רבע דולר. רות שומרת את המטבעות שלה בתוך גרב... חחח חמודה!

Deadwood

מלא חוויות... אני לא מספיקה:)

Deadwood, עיר כורים מתקופת הבהלה לזהב, 1876,
החלטנו לעצור בעיר בדקה האחרונה, (לפני זה חשבנו שנמשיך לdevil tower ישר) וטוב שכך!
גם נסענו נסיעה קצרה של שעה ורבע מהר ראשמור ושמורת Custer וגם זכינו בחוויות עיירת מערב פרוע אמיתית.
חנינו בקראוון פארק בתוך העיר, צמוד למוזיאון של ימי 76'. אחרי ארוחה קלה בקראוון, יצאנו למכרה זהב לסיור. המכרה פעל במשך 26 שנה בתחילת המאה הקודמת ונסגר בגלל הכמות המועטה של הזהב שלא הצדיקה את עבודת הכרייה. נפתח שוב כאטרקציה תיירותית לפני חמישים שנה וכך יכולנו לראות את המכרה מבפנים. עשינו סיור ובו ראינו את סוגי האבן השונים ולשמוע על עבודת הכורים. המדריכה גם כיבתה את כל האורות וראינו איך זה מרגיש עם אור נר בלבד, ואחכ גם בחושך מוחלט! חשוך... אחרי חווית המכרה ניסינו לגלות זהב, קנינו שקית עם אבנים קטנות ושיקשקנו בתוך מים עם צלחת מיועדת. אחרי שקשוק רב ודילול האבנים, זכינו ב8 פירורי זהב אותם נכנסנו לקפסולת זכוכית והם שמורים איתנו. קצת מזכיר את המים הקדושים של הכנרת... ;) חוויה מגניבה. 

משם המשכנו לרחוב העתיק של העיר שם עושים מופעי רחוב המשחזרים את החיים של פעם, עם הצגה של יריות ברחוב ( שמאוד הבהילה את הילדים). בסך הכל העיירה חיה על הנצחת העבר המפואר שלה, מכירת מוצרי עור, כובעים, וסטים ושכאלה, רודיאו ושוב שחזור.

היום בבוקר, לפני שיצאנו לדרך, הלכנו למוזיאון הצמוד לקמפ. שם הוצגו החיים בדדווד, סרטים עם הסברים על תחרויות הרודיאו, תלבושות מסורתיות, יחסים עם הילדים, סיפורים מיתולוגיים כמו באפלו ביל, וביל היקוק. בקומה התחתונה ראינו מלאי של כרכרות מ1890 עד 1910. מדהים! כרכרת דואר וכרכרת כיבוי אש, כרכרות מסע וכרכרות שלג... מקסים!
היה שווה בהחלט!

ומשם המשכנו ל... Devil tower

נ.ב. בפארק בו ישנו התהלך עדר של עזי הרים:)

הר ראשמור ופארק custer

 הר ראשמור

אחרי הכנה מאסיבית, עוד מהבית בארץ, עם הספר של ג'ורג' הסקרן והביקור שלו בדרום דקוטה, הגענו בהתרגשות רבה לרגע הנכסף:)

נסענו בblack hills בדרך מופלאה אל ההר, שהיא כשלעצמה שווה כל רגע. את הדרך סללו לפי תוכנית של אדריכל ששכחתי את שמו שהיה לו חשוב שאנשים יקבלו את התחושה של הטבע העוצמתי, הסלעים הגדולים הגרניטיים ואת אווירת יער האורנים, וכך הוא הצליח למזג את הדרך עם הטבע, דרך שעוברת במנהרות בסלע ומפתלת על גשרונים קטנים. דרך יפהיפיה. 

מבעד למנהרות ראינו את ההר ואת פניהם של ארבעת הנשיאים, עצרנו במלא תצפיות להנות מהנופים המרהיבים.  בסופו של דבר הגענו להר עצמו. היה כל כך יפה! הילדים ככ התרגשו ולא הפסיקו לשאול שאלות. (אם ג'ורג' וושינגטון נלחם בילידים אז למה לא הורסים את הפסל שלו??) 

עשינו סיבוב מעגלי שמתקרב לפסלים ומספר על כל אחד מהנשיאים ולמדנו הרבה על הדרך שבה בנו את הפסלים. ראינו את המכשירים והמקדחים שהשתמשו בהם ( בעיקר חומר נפץ...) וראינו את המודלים שלפיהם נבנו הפסלים.

ירדנו דרך custer park, פארק יפהיפה שמשמר את חיי הפרא ואפשר לראות ביזונים ועזי בר ועוד כל מיני חיות, והכל בנוף מדהים של סלעי גרניט עצומים. 

יום למחרת חזרנו לקסטר פארק ליום באגם מקסים. עשינו טיול מסביב לאגם וישנו לטבול בו עד שמזג האויר החזיר אותנו לקראוון. עיפים ומאוד מרוצים, הלכנו לבריכה ומשם לאכול פיצה מעולה ממול לקראוון פארק. 

מהגוד לנד, לבד לנד:)

מזל טוב עדי!!!
איזה חדשות טובות, בשעה טובה! חבל שאנחנו לא יכולים לשמוח ביחד עם כולם ברגעים כאלה... רק שמחות שימשיכו ויהיו!

ואנחנו, היום עזבנו את שמורת הבדלנדס ( ארץ רעה) אחרי שלושה ימים מדהימים. (כתבתי שחצינו את נהר מיזורי?)

פתאום, מתוך המישורים הגדולים מופיעה תופעת טבע מרהיבה בצורת ארמונות אבן, גבעות תלולות ושבילים מפותלים הודעות שבין הגבעות. במקומות מסוימים הגבעות משנות את הצבע הצהוב לאדום ( הגבעות הצהובות...) ואנחנו חונים, ישנים, מטיילים - חיים, מול ובתוך היופי הזה. הגענו במזג אויר מושלם, וכל הנוף היה בהיר וברור. עשינו מסלול קצר של אחהצ אחרי שחנינו בקמפ. בלילה מזהא השתנה וקמנו לעננים וערפל שכיסה את כל הנוף. לקחנו את הבוקר בכיף ובנחת, שיחקנו פריזבי, אכלנו א. בוקר מאוחרת וניצלנו את היום לנסיעה לעיר וול ( wall). ביקרנו שם במעיין מרכז קניות מיתולוגי, שפרסמו אותו בכל מקום בדרך. היו שם מלא תמונות היסטוריות של הילידים, של המתיישבים הלבנים הראשונים, וכל החנויות מעוצבות כמו רחוב של מערבון. הילדים נהנו  של מבובת טי רקס ענקית, לרכב על בובת סוס גדולה, במרכבה ועוד.. 
יום למחרת קמנו מוקדם ועשינו את כל הטרקים שהתאימו לנו, שהם בעיקר היו קצרים ולא מאתגרים מדי וטוב שכך, מאחר והיה מאוד חם ויגש ( מדבר...) אז אחרי שלושת הטרקים ממש הספיק לנו. נהננו מאחר צהריים רגוע, שגם התחלף מחום כבד לרוחות קרות ועננים שהפיקו שקיעה מקסימה, עם ירח חדש של אלול...
למדנו הרבה על שבט הסו ושבט הלקוטה שחיו כאן ועד לא מזמן עוד דברו על הסוסים שלהם המרחבים הפתוחים עם התלבושות המסורתיות שלהם. דן מאוד מאוד מתעניין במה שקרה ולא מפסיק לשאול שאלות. אחרי ביקור במוזיאון דן אמר "אבל האדם הלבן זה גם אנחנו - אנחנו לקחנו לילידים את האדמה שלהם?" " מי אתם הייתם רוצים שינצח- האדם הלבן או הילידים?" שאלות טובות... בארהב מאוד מורגש שכולם צריכים לישר קו, לחיות לפי אותה מערכת חוקים, אנחנו מאוד נהנים מזה, ויחד עם זאת, תרבות שלמה נמחקה, ידע חוכמה, גיוון... שאלה גדולה לכפר הגלובלי שלנו שלאט ( או מהר) הופך להיות מגדל בבל אחד ואחיד.

קשה להאמין שהשנה מסתיימת ועוד רגע שנה חדשה מתחילה. נאסוף לנו החודש את כל הברכות האפשריות להמשך הטיול, ובכלל...

ועכשיו בהרים השחורים, מחר- הר ראשמור!!! ועוד..

דרום דקוטה

מאיטים את הקצב, הגענו.
דרום דקוטה היפה, ממש כאילו נכנסנו לתוך הסיפור של ג'ורג' הסקרן;)
הדרך להר ראשמור עוד לפנינו,מאך בינתיים ראיתי את טירת התירס במיצ'ל, אין הרבה מה להגיד על זה... נכנסנו בעצלתיים לכל מיני חנויות, ושניהם לפני שפנינו חזרה לאוטו הילדים רצו להציץ בעוד חנות, נכנסנו קצת דיברנו ביננו והמוכר שאל מהיכן אנחנו- מישראל! מיד היא לקח אותי לסיור- המשכן, הכרובים, ארון הקודש, ובעוד חדר נוסף כל המסלול התנ"כי של בני ישראל ממצרים לארץ, עם מים קדושים ואבנים מתל דן ומים המלח. הזוי!
כשניר הגיע הוא אפילו התחיל לדבר עברית. מסתבר שהיה בארץ 12 שנה בחיפה, בכרמל ושהוא שייך לזרם נוצרי של אדונטיסטים.
עד מהרה הוא הזמין אותנו אליו לפילדלפיה, וגם לישון אצלו בחנות...
קטע הזוי לפגוש דבר כזה בדרום דקוטה בעיר מיצ'ל. מי היה מאמין??
( למען הסר ספק, אנחנו ישנים בקמפ נחמד מאוד היום...;)
מחר- בדלנדס לשלושה ימים - עדכונים משם:))
לילה טוב
( אנחנו גמורים...)

שקיעה במיסיסיפי

יום בנחת,
צבירת כוחות בין הנסיעות הארוכות, ממש היינו צריכים את זה.
בבוקר ניר החליף שמנים ועשה קניות, אני והילדים קמנו בנחת, עשינו מחנה במיטה ונלחמנו בזאבים;)
מאוחר יותר נכנסנו לטבול בנהר, מדורה, סטייקים... כל הדברים הטובים.
סוף סוף הרגשנו את הזמן בניחותא ונזכרנו כמה אנחנו נהנים לבלות יחד.

היום היה ליקוי חמה, שקורה פעם ב40 שנה, אבל לא ראינו כלום... כל שעה צילמנו את השמש שנשארה מלאה. טיפה התאכזבנו אבל...
זכינו לראות את השקיעה היפה ביותר שראיתי בחיי,
כנראה בגלל הליקוי.
בחוץ גשם, האופק פתוח ובלי עננים, וכל הנהר נראה כאילו בוער באש אדומה כתומה, כמו העננים שמעל האופק,
הגשם על הנהר מוסיף ליופי...
יצאנו החוצה ועל אף הגשם ועקיצות היתושים, לא הצלחנו להכנס חזרה לקראוון. עמדנו מרותקים ונפעמים מעוצמת היופי.
התמונות לא יצליחו להעביר את המראה, ובכל זאת...

מחר נסיעה אחרונה לפני הבדלנדס...
לילה טוב:)

ויסקונסין

היום הרגשנו שחצינו את המדינה והגענו למערב. הנופים נמתחו ונפתחו, פתאום נראות גבעות עם עמודי אבן ממש כמו במערבונים...

נוספה לנו עוד שעה...

הגענו לקמפיין מקסים מקסים על גדות נהר המיסיסיפי, כמה התפללתי שנגיע לקמפ כזה, שנוכל להרגע בו קצת מהנסיעה ולעצור לשני לילות...  זה המקום! הנהר ממש מולנו ויש חוף קטן לטבול בו, השקיעה כאן היתה מדהימה, הנסיעה לכאן היתה יפהפייה...
הילדים ממש נהנים פה, ומהרגע שהגענו משחקים ממש יפה ובכיף ביחד.

מחר ניר יסע לעיר לעשות החלפת שמנים לאוטו וגם לבדוק את המזגן שעשה לנו רעש בנסיעה ( נקווה שזה כלום) - בהצלחה.

נשארו לנו עוד שלושה - ארבעה ימי נסיעה אינטנסיבית, ע שנגיע לבדלנדס, בדרום דקוטה.

כיף לנו!!!  מאוד!:))

צוללים... הדרך למערב

יותר מדי זמן לא כתבתי...
יצאנו לדרך אל המערב לפני שבוע כבר, מאז הספקנו לעבור 1729 קמ
לישון ב 5 קמפים שונים
ולעבור ב7 סטייטס- מרילנד, פנסילבניה, אוהיו, מישיגן , אינדיאנה, אילינוי, ויסקונסין.

וואו!

בין לבין הילדים לומדים אנגלית מאפליקציה שהם משחקים בה בטאבלט שבן וג'ודי נתנו להם:)
שומעים הרפתקאות מסע של גיבורי המיתולוגיה,
משתגעים ( גם אנחנו...)
משחקים עם ילדים שפוגשים בדרך

במישיגן זכינו להתכבד בארוחת ערב שבת, בבית של בן דוד של ג'ודי באן - ארבור. פגשנו את זאק ואת דוד של ג'ודי ג'סי בחתונה, וכמעו על הנסיעה שלנו הזמינו אותנו להתארח אצלם כשנעבור במישיגן. וכך עשינו!
זכינו בארוחה משפחתית, חמה חביתית של ערב שבת, עם קידוש וחלה, עוף וירקות, ממש כמו בבית, והכי חשוב - החברה. הילדים של זאק ואשלי בדיוק בגילאים של דן ורות ומיד הם התחברו ושיחקו יחד כל הערב.
אין מילים, היתה חויה מקסימה שבזכותה גם נכנסנו לאן ארבור וטיילנו בעיר, ראינו דלתות של פיות ואת אוניברסיטת מישיגן.
תודה רבה!
גם על כל הפינוקים לדרך שקיבלנו - חלה ובראוניז ועגבניות מהגינה;)

יוצאים למערב

שלום,

היום יצאנו ברבע ל12 לדרך מערבה... אנחנו ננסה להגיע היום לאיזור פיטסבורג

היינו ראשונים להגיע לבית בצ'ספיק ביי לאירועים לצאת... היה לנו כל כך כיף. 

הבית גבי באמת השאיר לנו חוויה בלתי נשכחת... בילינו בחוף הים betterton beach , בן לקח אותנו בקיאק לחוף מקסים נוסף ואת כולנו לסיבוב בסירת מנוע, ניר עשה סקי מים, דן ורות דגו 5 דגים ושיחררו אותם...
אכלנו ארוחת קראבס חגיגית ביותר כמיטב המסורת, עם פטישים, בירות, תירס וצ'יפס, לכבוד חגיגות החתונה של בן וג'ודי. הכרנו את המשפחה הנהדרת של ג'ודי ובכלל זכינו להכיר הרבה משפחה מורחבת ואנשים נפלאים!
חגגנו בחתונה מדהימה!!! בגן אירועים שהוא בעצם בית משפחתי מ193# שעשה הסבה לגן אירועים, עם דשא גדול שמשקיף לביי. החופה הספיקה להיות בחוץ, בנוף הקסום ובטקס מרגש שערך אבא של ג'ודי, ואת הארוחה והמסיבה העבירו פנימה בגלל סופת ברקים שהתחילה.
הילדים רקדו עד חצות וכולנו נהננו מאוד!!!

ובכלל נהננו עם שרי ומוטי, בן וג'ודי ואילנה ודיוויד המקסימים ששיחקו עם הילדים באהבה גדולה ונתנו לנו הרגשה של ככ הרבה חום ואהבה וחיבוק משפחתי מכל הלב, כך שאנחנו ממש עצובים להפרד... אבל, כמו שלמדנו, הדרך הכי טובה להיפרד היא בקביעת יעד למפגש הבא:)
אז עד האביב... ונשוב וניפגש

Chesapeake Bay - Maryland

הי,

עבר זמן...

עכשיו בבית הקיץ של שרי ומוטי בצ'ספיק ביי, מקסים ויפהיפה!

בית מול הים ומול שקיעות מקסימות- שאנחנו נהנים מהם על מרפסת הדק, משתדלים עם כוס יין ביד;)  

הגענו שלשום, ופגשנו את אילנה שרי ומוטי, כמה נפלא לבלות את הזמן האיכותי ה עם משפחה אוהבת, מרחיב את ה❤

אכלנו יחד, הסתכלנו על השקיעה היפה, ובבוקר למחרת הספקנו לבלות עוד קצת זמן לפני שכולם חזרו הביתה.

אנחנו נשארנו כאן, אתמול עשינו סיבוב בעיר הקרובה chestertown ובמרכז outlet, בלילה ג'ודי ובן הגיעו וישבנו איתם לשיחה אל תוך הלילה... התרגשות גבוהה לקראת החתונה הקרבה.

היום היה גשום כל היום (קיץ ?!?) ואנחנו מאוד מקווים ליום שמשי מחר שנוכל להינות מהקרבה לחוף, מהקיאקים והסירה😊

לפני שהגענו לכאן היינו ב  elk's neck פארק, היינו שם שלושה לילות, גם שם היו לילות גשומים מאוד יחסית לקיץ.. אבל כשלא ירד גשם היה חםםם היינו בחוף של העיר north east והיה ממש נחמד.

הפארק ממוקם ממש מול בית הקיץ, בקו אוירי יכולנו לראות את המקום, בנסיעה לקח לנו שעה.

 בשבוע הקרוב נהיה כאן, החתונה ביום שבת וביום שני ככל הנראה נצא אל המערב...

אנחנו טיפה במתח לקראת הנסיעה, הקיץ הולך ומתמעט ואנחנו רוצים להיות ב badlands ובהר ראשמור בדרום דקוטה עד סוף אוגוסט... זה אומר שנצטרך לגמוע מרחק גדול בזמן קצר ומרגיש שיש במעבר הזה למערב גם מעבר בטיול שלנו ויציאה למסע האמיתי...  

ובינתיים נמשיך להתפנק ולהינות כאן עטופים במשפחה ונמשיך לעדכן

באלק'ס נק

דנדון אמיש:)