אחרי הכנה מאסיבית, עוד מהבית בארץ, עם הספר של ג'ורג' הסקרן והביקור שלו בדרום דקוטה, הגענו בהתרגשות רבה לרגע הנכסף:)
נסענו בblack hills בדרך מופלאה אל ההר, שהיא כשלעצמה שווה כל רגע. את הדרך סללו לפי תוכנית של אדריכל ששכחתי את שמו שהיה לו חשוב שאנשים יקבלו את התחושה של הטבע העוצמתי, הסלעים הגדולים הגרניטיים ואת אווירת יער האורנים, וכך הוא הצליח למזג את הדרך עם הטבע, דרך שעוברת במנהרות בסלע ומפתלת על גשרונים קטנים. דרך יפהיפיה.
מבעד למנהרות ראינו את ההר ואת פניהם של ארבעת הנשיאים, עצרנו במלא תצפיות להנות מהנופים המרהיבים. בסופו של דבר הגענו להר עצמו. היה כל כך יפה! הילדים ככ התרגשו ולא הפסיקו לשאול שאלות. (אם ג'ורג' וושינגטון נלחם בילידים אז למה לא הורסים את הפסל שלו??)
עשינו סיבוב מעגלי שמתקרב לפסלים ומספר על כל אחד מהנשיאים ולמדנו הרבה על הדרך שבה בנו את הפסלים. ראינו את המכשירים והמקדחים שהשתמשו בהם ( בעיקר חומר נפץ...) וראינו את המודלים שלפיהם נבנו הפסלים.
ירדנו דרך custer park, פארק יפהיפה שמשמר את חיי הפרא ואפשר לראות ביזונים ועזי בר ועוד כל מיני חיות, והכל בנוף מדהים של סלעי גרניט עצומים.
יום למחרת חזרנו לקסטר פארק ליום באגם מקסים. עשינו טיול מסביב לאגם וישנו לטבול בו עד שמזג האויר החזיר אותנו לקראוון. עיפים ומאוד מרוצים, הלכנו לבריכה ומשם לאכול פיצה מעולה ממול לקראוון פארק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה