יום ראשון 31 בדצמבר 2017, פיניקס
יום אחרון לשנת 2017... שנה טובה לכל החוגגים:)
חגגנו עם ארוחת טורטיות טעימה בקראוון, בירה, ואווירה טובה שנאחל לנו כזאת לכל השנה.
אתמול, קיבלנו מתנה גדולה!
בדרך חזרה לקמפ, דן ראה מרחוק כדורים פורחים - עשרה. דיברנו קצת על איך שבספר של ג'ורג' הסקרן יש את הסיפור על הכדור הפורום ואיך זה היה נחמד לראות כדור פורח מקרוב.
החלטנו לנסות ולנסוע בעקבות הכדורים, ואולי נצליח לראות אחד מקרוב.
נכנסנו לשכונה פרוורית של פיניקס, שגובלת בהרים, מושקעת ויפה. עצרנו ליד פארק קטן עם כר דשא רענן וישבנו שם וצפינו באחד הכדורים - צבעוני ויפה.
עשינו שלום וניסינו לתפוס אותו במצלמה.
לאט לאט הוא התחיל לרדת והתקרב אלינו!
ראינו את להבת האש ואפילו את האנשים בסל.
ואז הבנו - שהוא מתכוון לנחות ממש לידנו!!
אנשים התחילו להתקבץ בהתרגשות ועד מהרה היו מלא ילדים, הורים, ועוברי אורח עם מצלמות והתרגשות.
הכדור נחת ממש מעל הדשא, עם כל היריעה הענקית מעליו. שני עוזרים משכו אותו השנתי רצועות לדיוק הנחיתה. מאוד התרגשנו, ובשביל להוסיף על השמחה, מפעילי הכדור הזמינו את כל הילדים לחלוץ נעליים ולעזור להוציא את האוויר מהבלון הענק. כל הילדים רצו פנימה וקפצו בתוך גלי אוויר צבעוניים ומאובקים. איזו שמחה! ואיזה מחזה מרשים! והכל בצבעי שקיעה ורודה...
כל זה היה קינוח ליום ממש נעים שבילינו עם ברנדון - רואה החשבון של חברה שניר עבד בה לפני 13 שנים. בחור בן 58 היום, סבא לנכד ראשון. הלכנו יחד לפארק, הילדים נהנו לרכב על האופניים ואחכ המשכנו לטיול אל חווה היסטורית בה היו גם קצת בעלי חיים.
אכלנו יחד במסעדה איטלקית מצויינת, ואז לקפה עם ברנדון ואשתו בבית שלהם.
בית יפה עם חצר מעוצבת ומגוננת בהתאם לצמחיית המדבר. תרנגולות וגינת ירק. היה מאוד כיף לשבת ולדבר ולא שמנו לב איך שהזמן עובר.
היום, העברנו את היום בנחת, כביסות, קנינו לילדים תיקי טיול רציניים. היה מצחיק לראות איך רות מלאה את התיק ברגע אחד ( קלמר, כרית, ( רות, למה כרית?? "למקרה חירום") פנס ופנס גדול, כובע, מים, פלסטר, משחה..) ודן השאיר אותו כמעט ריק ועם קצת עידוד הכניס מכונית קטנה וקלמר, אבל לא הוריד אותו מהגב כל אחה"צ:))
מחר, נמשיך לכיוון Tucson, לראות את הקקטוסים בסגווארו נשיונל פארק.
שנה אזרחית טובה וגשומה!