יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

2018 בפיניקס:)

יום ראשון 31 בדצמבר 2017, פיניקס

יום אחרון לשנת 2017... שנה טובה לכל החוגגים:)
חגגנו עם ארוחת טורטיות טעימה בקראוון, בירה, ואווירה טובה שנאחל לנו כזאת לכל השנה.

אתמול, קיבלנו מתנה גדולה!
בדרך חזרה לקמפ, דן ראה מרחוק כדורים פורחים - עשרה. דיברנו קצת על איך שבספר של ג'ורג' הסקרן יש את הסיפור על הכדור הפורום ואיך זה היה נחמד לראות כדור פורח מקרוב.
החלטנו לנסות ולנסוע בעקבות הכדורים, ואולי נצליח לראות אחד מקרוב.
נכנסנו לשכונה פרוורית של פיניקס, שגובלת בהרים, מושקעת ויפה. עצרנו ליד פארק קטן עם כר דשא רענן וישבנו שם וצפינו באחד הכדורים - צבעוני ויפה.
עשינו שלום וניסינו לתפוס אותו במצלמה.
לאט לאט הוא התחיל לרדת והתקרב אלינו!
ראינו את להבת האש ואפילו את האנשים בסל.
ואז הבנו - שהוא מתכוון לנחות ממש לידנו!!
אנשים התחילו להתקבץ בהתרגשות ועד מהרה היו מלא ילדים, הורים, ועוברי אורח עם מצלמות והתרגשות.
הכדור נחת ממש מעל הדשא, עם כל היריעה הענקית מעליו. שני עוזרים משכו אותו השנתי רצועות לדיוק הנחיתה. מאוד התרגשנו, ובשביל להוסיף על השמחה, מפעילי הכדור הזמינו את כל הילדים לחלוץ נעליים ולעזור להוציא את האוויר מהבלון הענק. כל הילדים רצו פנימה וקפצו בתוך גלי אוויר צבעוניים ומאובקים. איזו שמחה! ואיזה מחזה מרשים! והכל בצבעי שקיעה ורודה...

כל זה היה קינוח ליום ממש נעים שבילינו עם ברנדון - רואה החשבון של חברה שניר עבד בה לפני 13 שנים. בחור בן 58 היום, סבא לנכד ראשון. הלכנו יחד לפארק, הילדים נהנו לרכב על האופניים ואחכ המשכנו לטיול אל חווה היסטורית בה היו גם קצת בעלי חיים.
אכלנו יחד במסעדה איטלקית מצויינת, ואז לקפה עם ברנדון ואשתו בבית שלהם.
בית יפה עם חצר מעוצבת ומגוננת בהתאם לצמחיית המדבר. תרנגולות וגינת ירק. היה מאוד כיף לשבת ולדבר ולא שמנו לב איך שהזמן עובר.

היום, העברנו את היום בנחת, כביסות, קנינו לילדים תיקי טיול רציניים. היה מצחיק לראות איך רות מלאה את התיק ברגע אחד ( קלמר, כרית, ( רות, למה כרית?? "למקרה חירום") פנס ופנס גדול, כובע, מים, פלסטר, משחה..) ודן השאיר אותו כמעט ריק ועם קצת עידוד הכניס מכונית קטנה וקלמר, אבל לא הוריד אותו מהגב כל אחה"צ:))

מחר, נמשיך לכיוון Tucson, לראות את הקקטוסים בסגווארו נשיונל פארק.

שנה אזרחית טובה וגשומה!

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

פיניקס

יום שישי, 29 בדצמבר 2017 פיניקס

על הדרך...
כי גם זה זיכרון.
הנסיעות, מאז desert hot springs, עוברות עם פס קול של הדיסק הילידי שקנינו ביריד. חלילים, פכפוך של מים, דורסים קוראים, תופים... מאוד דרמטי, מיוחד ומכניס לאווירת המרחבים. יש רגעים של שקט וכל אחד בשלו, שיחות שלי ושל ניר לפעמים, פילוסופיות כאלה. או שדן שואל מלא שאלות. למה מכוניות לא יכולות לטוס? הילידים מפחדים ממנו? אם פיל ואריה נלחמים, מי מנצח? ועוד מיני שאלות על המנוע, האיתותים, התמרורים, השוואות כוח בין נחש/ דב/ ראם/ אריה.. מנסה להבין את יחסי הכוחות. שאלות שלא נגמרות, ונאחל שלא יגמרו לעולם;).
רות מתייחסת לשאלות ומצטרפת בפרשנויות משלה, מצרפת את ה"ילדים" שלה ( הבובות) לכל דבר. "אני אקח את הילדים שלי, ואשים אותם באוטו, ונעוף, למעלה למעלה... לקשת בענן... " מוצאת לעצמה תמיד תעסוקה כלשהי בנסיעה: קשתות, משקפי שמש- שמה ומסירה, מכניסה לנרתיק ומוציאה. שעות. בובות- מדברת אליהן, חוגרת אותן דמיון פורה, ילדה מיוחדת במינה.
כשנינה ערה, משחקים איתה, לפעמים מציקים לה. שרים לה, נותנים לה לשתות מים.
נינה משחקת עם הצעצועים שלה, עושה בועות בפה ומקשקשת.
בתפריט, מהמטבח המקסיקני: תמרהינדי, מנגו מיובש עם תיבול חריף-מתוק-חמוץ, ומשלנו- אגוזים, תמרים,תפוחים, תפוזים, בננות, כריך, חטיף אנרגיה, אלטוידס... הכל בהתאם לאורך הנסיעה.

אז הנה אנחנו כאן, בפיניקס, קראוון פארק שניר הצליח למצוא אחרי שחיפשנו מלא. אנחנו מרוצים, יש כאן כל מה שאנחנו צריכים.
היום קיבלנו את השבת בשמחה, אחרי ביקור בוולמרט, ואחרי נחת פה בקמפ-  יצירה, קפה ועוגיות (ביתיות:)
מחר ניפגש עם ברנדון לטיול קטן, ואולי נלך לראות איפה ניר גר פעם...
כיף כיף. תודה.

יום חמישי, 28 בדצמבר 2017

Sedona

28/12/2017, יום רביעי Park Verde

כבר יומיים כאן,
קרוב לסדונה, בה חשבנו שאולי נראה שלג וממש התלבטנו אם להגיע כי חשבנו שיהיה ממש קר.. ובמציאות - באמת ממש קפוא בלילה, יורד ל-6 והברזים קופאים, ואז בשינוי דרסטי, עולה ל 20 מעלות במשך היום.
היום ואתמול עשינו שני ההייקים בסדונה היפה.
בדומה בנויה באופן שמאוד מתמזגת עם הסביבה, הבתים בצבעי אדמה- חום ואדום ובנויים בסגנון אדובי (טייח אדמה).
העיר יושבת בין סלעי חול ענקיים שמאוד מזכירים את ה hoodoos שראינו ב Brice, ופתאום בתוך המדבר הזה, יש ירוק של עצי ג'וניור ואדום של סלעי החול בצורות המיוחדות שלהם. אפשר להבין למה בחרו להתישב כאן.
אתמול, היינו בהייק Fay Canyon Trail, הלכנו בשביל שכולו חול מהשחיקה של האבן ועובר ליד נחל יבש שמצדיו עצי ג'וניור, מדרונה וקקטוסים ממינים שונים. טיפסנו במעלה הסלעים לנקודת תצפית מדהימה, לאופק יפהיפה, שקשה לתאר במילים.
היום בחרנו בהייק בצד השני של העיר, כך שהייתה לנו הזדמנות לעבור בתוך העיר וזה היה נחמד. חשבנו לעצור ולטייל, אבל לא ראינו רחוב ראשי ומזמין מספיק בשבילנו...
ה Broken Arrow Trail, לקח אותנו להליכה על סלעי חול ענקיים בנופים יפים. היינו מוקפים בהרים אדומים וסלעיים. המסלול היה גם לאופניים וגם לג'יפים מה שעשה אותו קצת פחות לטעמנו, ויחד עם זאת, צעדנו 4 מייל ונהננו מאוד!!
מחר אנחנו ממשיכים בדרכנו, ונעצור בפיניקס ( רק צריכים למצוא קמפ...) ושם נפגוש את ברנדון, שאי אז עבד עם ניר:)

הנה לינק להייקים שלנו
http://thehikehouse.com/sedona-hiking-trails-ratings-and-reviews

יום שלישי, 26 בדצמבר 2017

בדרך ל Sedona

אתמול יצאנו מהקמפ ב desert hot springs. אמרנו תודה Grandma Ella, שבאה בערב Christmas עם שקית ובה מתנות לילדים ( פנסי שטח:) ושלום לג'יימס וויוויאן מוירג'יניה שהיו ככ נחמדים אלינו והחלפנו מתנות, ברכות, ציורים והבטחה להפגש באפריל.
בכלל מנינו את המתנות שקיבלנו באיזור, והן רבות! הרגשנו ממש מוקפים באהבה- תהלוכת הקלנועיות, המתנות לילדים ולנו, וואוצ'רים לארוחות, אפילו ביריד קיבלנו נקניקיות וצ'יפס כששמעו שאנחנו מישראל:))  ממש כיף - PS, we love you! תודה!
נסענו ונסענו נסיעה ארוכה, שבזכות  ניר האחראי הזה היתה גם מאוד בטוחה, כי הוא דאג לעשות בדיקת בלמים לקראוון ולאוטו ( בכלל ניר דואג באופן עקבי להחלפת שמנים ובדיקות שגרתיות וחשובות לאוטו). נפרדנו מקליפורניה ונכנסנו לאריזונה!!! ( Yeah, but it's dry heat...;)
הגענו בשקיעה, שעכשיו התחלפה מחמש לשש (בגלל שינוי איזור הזמן) לblm, קמפ שטח ליד Congress. חנינו את הקראוון ונהננו משלהי השקיעה היפה. האיזור מדברי עם קקטוסים מיוחדים, ( סגווארו?) מוקף הרים מחודדי פסגות. הכנו מרק ושמחנו מאוד על החנייה הנעימה שמצאנו לנו.  וכשקמנו עשינו טיולים, אמרנו יפה שלום לקמפ שטח ועלינו את כביש 89 לפרסקוט. בדרך עברנו בכל מיני עיירות קטנות ומעניינות, חלקן נראות עזובות וחלקן תיירותיות יותר (שתי חנויות מזכרות וכלב מחייך ליד שלט ברוכים הבאים ל..) בנופים גליליים אינסופיים... עכשיו אנחנו ישנים ליד Cottonwood ובימים הקרובים נטייל באזור Sedona.

PS
ניר שואל בחור בבריכה מה השעה?
והוא עונה- I don't know what the time - I'm retired. I'm lucky if I know what day it is!;)))
רק בשביל להבין את אווירת הגמלאים במקום שהיינו בו...

יום שבת, 23 בדצמבר 2017

Desert hot springs עדיין:)

23 בדצמבר, 2017, עדיין בdesert hot springs

אז החלטנו להשאר ולחגוג כאן את Christmas,
אנחנו מרגישים מאוד נוח פה ואהובים וכבר קצת מכירים את החברה, ונראה שיהיה יותר הגיוני לחוות פה את החג מאשר מקום בו לא מכיר אף אחד.
אז בינתיים אנחנו גם מכירים את הסביבה שלנו יותר לעומק-
אתמול היינו במוזיאון, Cabot museum שמספר על בחור בשם cabot, שקנה בגיל 30 ( המדינה חילקה) ב10$ 160 אייקרים, שנפרסו על מה שהיום desert hot springs. הבחור הרציני הזה היה אמן, והגיע לכאן עם אישתו ונולד להם כאן ילד. הוא גילה, מחדש, את האקוויפר הקר, והחם. הילידים משבט הופי סיפרו לו על המקום הזה, אחרי שבמשך שנה שלמה הוא היה צריך לצעוד 14 מייל כל שלושה ימים כדי להביא מים. במשך 20 השנים הבאות הוא המשיך להתנסות בחוויות מחוויית שונות בעולם, וחזר  בגיל 50, גרוש, לdesert hot springs. אז הוא בנה בשתי ידיו ובעזרת כל מה שהוא מצא זרוק בדרכים, פואבלו (בהשראת כפר ילידי), במטרה להתפרנס מתיירות.
היינו בבית המקסים הזה שהוא בנה, יצירתי ומיוחד.
ממש נותן השראה למה שבן אדם יכול להוציא מחייו ומידיו.
המקום עבר גילגולים אחרי מותו של Cabot, היפים עשו בו קומונה והוא עמד לפני הריסה, אדם מהמקום הציל אותו והפך אותו למוזיאון ובסופו של דבר מכר אותו לעיר שמפעילה את המקום כיום.
כיף ונעים, אנחנו מתכננים את המשך המסע ומקווים למצוא חוות להיות בהם, כי שם נמצא המגע האנושי הכי משמעותי בסופו של דבר.
פנינו לסדונה ביום שני,
עד אז,
להתראות.

יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

שבוע בDesert Hot springs!

נר שמיני, 19 בדצמבר 2017
אז...
כבר עוד מעט שבוע שאנחנו כאן, desert hot springs, במקום שנקרא "קטלינה ספא", ומהרגע שהגענו לכאן כולם רק נחמדים ומקסימים ולבביים אלינו מאוד!
הגענו ביום חמישי, אחרי נסיעה ארוכה והיינו עייפים, ולא היה לנו ככ כוח להכין משהו לאכול... ואז אמרו לנו שיש ערב לזניה! איזה כיף... הגענו ל"חדר האוכל" של המקום ( גם אוכלים וגם מתכנסים שם לכל מיני - מוזיקה, בינגו, הרצאות). מיד הכינו לנו שולחן, ערכו הגישו, עם קינוחים ושתייה, הביאו לילדים דובונים קטנים וחמודים במתנה, היה כיף כיף וטעים.
רובם כאן בגיל פרישה, ורובם מגיעים לכאן לתקופת החורף, לפעמים בארבעים שנים האחרונות ולפעמים בחמש ולפעמים כמונו, רק כעת. הילדים הם האור הגדול כאן וכולם ממש שמחים כשהם מופיעים בבריכה או בחדהא ומאוד רוצים לפנק אותם בהפתעות ולדבר איתם. ( ונותנים לנו מחמאות על איזה ילדים מקסימים יש לנו!:))
אז אנחנו לוקחים לנו את הזמן בו בנחת... יש פה שתי בריכות גדולות ובריכת ילדים וג'קוזי בכל בריכה, המים חמים בכל הבריכות מאקוויפר של מים חמים שממנו שואבים. הילדים ממש מאושרים ללכת לבריכה ומבחינתם לעשות את זה ורק את זה כל הזמן! אז חוץ מזה, הצלחנו גם לעשות עוד כמה דברים ממש נחמדים באיזור.
ביום שבת היינו ביריד desert Palm, עוד עיר באיזור. הסתובבנו בין הדוכנים וראינו ילידים שמנגנים מוזיקה אותנטית. היינו מוקסמים ומרוגשים וקנינו דיסק שמאז מככב באוטו. ברגע שדן שומע את המנגינה הוא מיד משתתק ובמשך כל הזמן רק מקשיב. ממש מרגשת אותו המוזיקה.
פגשנו גם אישה נחמדה שנמצאת בתהליכי גיור, ומוכרת כדורי לבד וזרעי סבון מההימלאיה כאלטרנטיבה טבעית ואקולוגית לכביסה ולמיבש. הילדים קיבלו כדורי לבד ריחניים וקנינו לנו זרעי סבון. ברכה אותנו ב"שלום", וחנוכה שמח! ומאוד התרגשה לפגוש אותנו. ממש נחמדה עם רעיון אקולוגי מצוין!
ביום ראשון הלכנו לנווה מדבר, Barker Damm. ממש מקסים, באמצע המדבר מלא דקלים מסוג וושינגטוניה, ובריכת מים טבעית, ממש פלא. עשינו הייק קצרצר ופיקניק. למדנו שאנחנו נמצאים על קו התפר בין מדבר מוהאבי למדבר קולורדו.
אתמול, נסענו לג'ושוע טרי נשיונל פארק.
עץ הג'ושוע הוא בעצם קקטוס יפה ומיוחד ובפארק המקסים הזה יש מלא עצים כאלה, ממש מכסים את השטח. מראה מרהיב!
עשינו שני ההייקים קטנים, הראשון, לסכר שנבנה בבריכה טבעית יפהיפיה, עם ברווזים, ועצים מסביב, שוב- באמצע מדבר יבש מלא בולדרים של גרניט מחוספסת. ההליכה היא בתוך "גינת" קקטוסים מכל כך הרבה סוגים שונים. הצבעים של הצמחייה והמגוון היו פשוט מדהימים! יצירת מופת של הטבע. ההייק השני היה ל" עמק הנעלם", שוב קקטוסים ובולדרים. המשכנו לתצפיות על כל העמק וסיימנו עם תגי ריינג'רס לילדים במרכז מבקרים. מיהרנו לחזור הביתה לקמפ, כי וויוויאן וג'יימס ( זוג שמגיע לכאן כבר 5 שנים ומארחים ( host) בקמפ) הזמינו אותנו לראות את תהלוכת הקלנועיות שיש לכבוד Christmas. הגענו בשש ורבע, ועשינו סיבוב קטן והבנו שהחמצנו אותה...
בבוקר כשפגשנו את וויוויאן ( הלכתי לעשות אירובי בבריכה;)) היא אמרה שהקדימו את התהלוכה ושהם ממש התאכזבו שלא ראינו אותה... אז.. היום בערב, אחרי שהדלקנו את הנר השמיני של חנוכה ( הקפדנו כל השבוע להדליק וגם לאכול דונאטס), כל הקלנועיות התארגנו לתהלוכה במיוחד בשבילנו, בשביל הילדים יותר נכון... איזה יופי! הם הגיעו בתהלוכה עם מוזיקה וממתקים לילדים עד לקראוון שלנו. פשוט לא להאמין. ככ נחמדים. הילדים ממש שמחו והתרגשו.
ג'יימס גם הציע לנו לקחת את ציוד הדייג שלו מחר וללכת לדוג בבריכה שיש פה. 
בקיצור, אנחנו מרגישים ממש אהובים פה:))

יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

San Diego Zoo!

יום חמישי, 14 בדצמבר נר שלישי
בדרך ל dsert hot springs,שניר אומר שהיא ידועה כאחות הרגועה יותר של palm springs.

אז נכון שאנחנו פחות באטרקציות המוגשות עם כפית, והרבה יותר אוהבים את הדבר האמיתי, הטבע, החיות, הנופים, ובכל זאת מצאנו את עצמנו בגן החיות! ידוע בשמירה הקפדנית שלו על איכות החיים של בעה"ח והגנה על מינים נכחדים, ועדיין- החיות בכלובים:(
לקחנו את האוטובוס לסיור המקיף, שהיה שווה בעיקר בגלל שזכינו בהופעה מדהימה של דובי הקוטב. ראינו אותם שוחים במים ומשחקים ביחד כמו ילדים. מחזה די נדיר לראות כי אח''כ רוב הזמן הם שרועים בתנוחה אחת רוב היום...
הכנו את עצמנו בצדק, ליום ארוך של הליכה מרובה. הכנו סנדוויצ'ים ופירות ובילינו 7 שעות בהליכה בתוך הגן.
ראינו גורילות ופילים (היה הכי כיף לדן), פלמינגו ופינגווינים, קרנף, ג'ירפות, זברה, קופים ( חמודים שקפצו מצד לצד) , בבונים עם תינוק קטן וחמודים שניקו כינים אחד לשני, טפיר, אוכל נמלים, ציפורים, עכבישים, נחשים... ראינו נמר, ששכב על הצד והיינו ממש קרובים לפנים שלו והוא הסתכל עלינו בעין עייפה.
כשהגענו להיפופוטם זכינו בהופעה מדהימה!! בהתחלה לא ראינו אותו ואז הוא התגלה בקצה הבריכה שלו - מנומנם... ואז!
הוא יצא לשחייה לאורך הבריכה ( רואים גם בתוך המים וגם מחוץ) ואנחנו אחריו. הוא שוחה בכזאת קלילות, כאילו הוא רוקד;)) ממש מרחף במים. ואז הוא ניקה את הפה ( או משהו) ופשוט פתח וסגר את הפה מלא פעמים תוך שהוא חובט את הראש ומכניס ומוציא אותו מהמים. ואז הוא שחרר מעיים;) ויצא שוב לשחייה ושוב עניין הפה ושוב שחייה. כל פעם שהוא שחה הוא התקרב אלינו ממש וראינו כל שערה וקמט ושן בפנים ובגוף. ממש חוויה מדהימה!
לסיום הלכנו לראות את דובי הפנדה היפים והמיוחדים ושמענו הסבר עליהם ועל הגורים שלהם. אמא פנדה בת 24, הבן שלה בכלוב לידה, ועוד זכר שיצא לגמלאות אז לא ראינו אותו. את כל הגורים שנולדים שולחים לסין בגיל 18 חודשים. לסין יש בעלות על כל דובי הפנדה בעולם.
לפני שיצאנו ראינו הופעת ג'ז נחמדה בכניסה...

לסיכום, ממש ממש נהננו והיתה חוויה כיפית ומתישה.
הגענו הביתה למרק טעים והדלקנו נר שני.

היום שוב נפרדנו מהאוקינוס, והפעם באמת.
ציירנו ציור בחול ועשינו טיול ארוך.
ועכשיו, אחרי שהצטיידנו בדונאטס וקניות אנחנו בנסיעה ובעצם מתחילים את המסע שלנו בחזרה אל החוף המזרחי..
בהצלחה!!! ונאחל לעצמנו שיהיה כיף ומהנה ומלא הפתעות משמחות ומיוחדות!

חג שמח:))

יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

San Elijo

12 בדצמבר, כה בכסלו, נר ראשון של חנוכה🕎

חג שמח!!!

אתמול הגענו לחוף ואחרי שהתמקמנו הלכנו לראות את השקיעה היפה בים, עם קפה ועוגיות:) החוף מלא גולשים והמים היו מוצפים בהם. ממש נחמד לראות שכל כך הרבה אנשים נהנים ככה מהים ומאמצים את הספורט הזה. גם בדרך שעשינו על כביש 1 שנוסע לאורך החוף, ראינו את תרבות החופים, וגם עברנו בעיירות יפיפיות עם אינספור בתים בגדלים שונים ומגוונים שנושקים לים, איזה פינוק, בהחלט יודעים להינות מהחיים, כך זה נראה!

המשכנו לסיבוב עם האופניים ונגמר היום שהיה ברובו נסיעה...

היום, לקחנו לנו את הזמן בקמפ. ירדנו לסיבוב הליכה על החוף, ארוחת בוקר, סיבוב עם האופניים, מדורה...
אספנו בחוף אבנים יפות בשביל להכין חנוכייה ובבוקר קישטנו את הקראוון הציורי נרות שמשאירות לנו את השבוע הקרוב.
בערב, כשהחשיך ישבנו בחוץ והדלקנו נר ראשון של חנוכה. ברכנו ושרנו שירי חנוכה וסיפרנו את סיפור המכבים ונס פך השמן.
היה מאוד כיף ומיוחד.

מחר אנחנו מתכננים ללכת לגן החיות המפורסם של סן דייגו ( ברגשות מעורבים...).
ומקווים שבסוף היום נוכל להצטרף להדלקת נרות בעיר...
אז מחר יום גדול וארוך מחכה לנו, ונקווה שגם איזו סופגנייה;))

חג שמח!! ולילה טוב...

LA

יום ראשון 10 בדצמבר, לונג ביץ'
הקדשנו יום אחד ללוס אנג'לס.
ווניס ביץ'- הלכנו לראות את החוף המגניב והמפורסם... ראינו הרבה אנשים מעניינים ובשביל הילדים החלק הכי מעניין היה לראות את המחליקים על הסקייטבורד, שהחליטו במשטח החלקה מיוחד ליד החוף וממש עפו באוויר! מאוד התלהבנו מהעניין.

המשכנו לסנטה מוניקה פיר, דרך טיילת יפה. הפיר היה עמוס במטיילי יום ראשון, עמוס יותר מווניס ביץ'.
היו שם מתקני שעשועים ודוכני רחוב, והכל צבעוני ושמח. קנינו גלידה וירדנו לחוף. ראינו מיצג של הווטרנס לשלום נגד המלחמה בכלל ובאפגניסטן בפרט. היו דגלים של כל המדינות ומצאנו בשמחה גם את דגל ישראל.
הילדים השתוללו בחול ושמחו מאוד.
הזמן עובר מהר וזה כל מה שהספקנו מהעיר.
קניות הכרחיות והתארגנות ערב.
בבוקר הלכנו קצת לבריכה שבקמפ והתארגנות ליציאה לכיוון סן דייגו:)

יום שבת, 9 בדצמבר 2017

סנטה ברברה

יום שבת 9 בדצמבר, 2017 אל קפיטן

אתמול הלכנו לראות קצת את סנטה ברברה. אני מניחה שלא קיבלנו את ההתרשמות הרצויה מאחר וכולה הסתתרה בענן עשן מהשריפות.. עשינו סיבוב קצר בפיר, קצת קניות בסנטה קרוז מרקט - חנות מקסיקנית אמיתית שניר הביא ממנה מנגו מיובש באבקת טאז'ין חמוצה חריפה... וחזרנו לקמפ. הבדל גדול בין האפר שיורדים מהאוויר בסנטה ברברה והשמש האדומה ובין הקמפ שלנו שהיה נקי יחסית...
בערב, בהפתעה גדולה, הלכנו לאכול ארוחת שבת עם איתמר בן דוד שלי, ונועה ושקד הקטנה בגיל של רות. איתמר הגיע לעשות כאן את הפוסט דוקטורט שאמור לקחת 3 שנים והם הגיעו לפני שבועיים.
אכלנו ביחד ארוחה טעימה ומהנה מאוד, והילדים כל כך נהנו לשחק ביחד שזה היה ממש מרגש!
אפילו תכננו להפגש יום למחרת בחוף שלנו אבל...
יום שבת היה יום ספונטני מתחילתו ועד סופו!
קמנו בבוקר לאפר מהשמיים ותחושה שכדאי לנו להתקפל ולהמשיך הלאה. ברגע אחד ביטלנו את התוכניות, עם קצת תחושת החמצה, ומיד עשינו תוכניות חלופיות.
החלטנו לנסוע לכיוון המעיינות החמים צמוד לג'ושוע טרי.
כבר דיברנו עם קמפ שם ויצאנו לדרך, לא לפני שנפגשנו מהים השקט בתחושה שלא נראה אותו יותר...:(
נסענו על כביש 1, ועברנו ליד כל המקומות שנשרפו והיו מקומות שממש היינו בתוך ענן עשן. בונטורה/ אוקסנרד יצאנו  מהענן ונפתחו שמיים כחולים ברגע.
האוויר היה נקי וחמים ותחושת קיץ באוויר.
פתאום התחילה להזדחל אלינו הרגשה שאולי לא כדאי לנו לוותר על לוס אנג'לס וסן דייגו...
הפכנו את המחשבה כמה פעמים והחלטנו לקחת יומיים בלוס אנג'לס.
זה היה יום של נסיעה ארוכה, פקקים, קמפ אחד שניסינו שלא היה בו מקום, ולבסוף, אחרי ארוחת המבורגר בin n out,  הגענו לקמפ, יקר, בלונג ביץ'
עשינו טיול קטן עם האופניים, אכלנו ארוחת ערב והפלנו לישון.
מחר, LA.

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

יום אחרון בחוף החלום

יום רביעי, 6 בדצמבר 2017 jalama beach

זהו... מחר ממשיכים בדרך.
ניר מול המחשב, מחפש את המקום הבא. בתקווה שיאיר לנו המזל ונמצא מקום נפלא כמו כל אלה עד עכשיו.
ואנחנו, אחרי ימים של נחת, עם המון זמן כייף ושגרת חופש.
האצבע של רות מחלימה ונראית טוב, ולא כואב לה שזה טוב מאוד.  
לנינוש יצאה שן ראשונה בשעה טובה:))

El Capitan

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017, חוף אל קפיטן

בדיוק נמחק לי כל מה שכתבתי, אז אשכתב...

קמנו היום בבוקר לשמיים מעושנים  ושמש  אדומה כאש  - זריחה מיוחדת, בעקבות השריפות בונטורה ואוג'יי בחלק הצפוני של לוס אנג'לס.
אחרי שארזנו את עצמנו ירדנו להיפרד מהחוף היפה. ראינו משפחת גולשים, אבא ושני הבנים שלו. דן מאוד התרשם מהילד שגלש:))
החלטנו שהשריפות מספיק רחוקות מאיתנו ושאנחנו יכולים להמשיך כמתוכנן לחוף הצפוני של סנטה ברברה.
והנה אנחנו כאן, בחוף ממש מקסים ומיוחד. הקמפ נמצא למעלה ויש כל מיני שבילים יפים שיורדים לחוף. טיילנו קצת היום כשהגענו. הילדים רכבו על האופניים וראינו אוהלי עצים על החוף ומצאנו צדפים יפים.
הקמפ בלי שום חיבור, אבל עם מקלחות, וקצת יותר חמים פה בלי הרוח החזקה שהיתה בג'למה ביץ'. כל מקום והיתרונות שלו;)

כנראה שנשאר פה גם מחר וביום שבת נמשיך בדרכנו. אנו נוטים לוותר על לוס אנג'לס... נראה מה תביא איתה הרוח... נקווה שלא שריפות.

יום שני, 4 בדצמבר 2017

Jalama beach

3/12/2017, יום ראשון, jalama beach 🌝

במקום המקסים הזה,
עם שקיעות עוצרות נשימה,
אוקיינוס שקט וגועש
מלא חול, וכחול, וגולשים, ודולפינים ושחפים ( ומספרים שראו גם לויתן) והקיץ, שעדיין כאן.

כאן אנחנו גרים עכשיו, מי היה מאמין... מול הים השקט.
אז הגענו בשישי, והילדים רצו בחול והתגלגלו ושמחו מאוד, וכבר היו תוכניות לארוחת שבת, וניר קפץ להביא דברים למקלחות ואז... ברגע אחד קטן של חוסר מחשבה ותשומת לב- תאונה... דן בדיוק הפיל אבן גדולה על אחרת שהיתה על החול, ורות בדיוק רצתה לקחת אותה והאצבע המורה הקטנה של נכנסה ביניהן:((((  אויויוי!!!
אז כל התוכניות השתנו, ארזנו את ארוחת הערב, וניר ורות נסעו לבית חולים - וטוב שכך. ניקו, ונתנו זריקות, וטיפלו וחבשו, ובעשר וחצי חזרו אלינו בריאים שלמים ועייפים.
מאז רות עם תחבושת, מחר נוריד, נמרח משחה ונחבוש שוב. ומה שחשוב - הרופא אומר שהכל יהיה בסדר. תודה לאל!
אז אתמול טיילנו על החוף, ישבנו והסתכלנו על הים ועל הגולשים, ציירנו, פיקנקנו, היינו בגן שעשועים, סיבוב עם האופניים, גילפנו... והיום עוד קצת מאותו הדבר.
חופש אמיתי. אז החלטנו שנשארים עוד כמה ימים;) עד יום חמישי👌