פיניקס

יום שישי, 29 בדצמבר 2017 פיניקס

על הדרך...
כי גם זה זיכרון.
הנסיעות, מאז desert hot springs, עוברות עם פס קול של הדיסק הילידי שקנינו ביריד. חלילים, פכפוך של מים, דורסים קוראים, תופים... מאוד דרמטי, מיוחד ומכניס לאווירת המרחבים. יש רגעים של שקט וכל אחד בשלו, שיחות שלי ושל ניר לפעמים, פילוסופיות כאלה. או שדן שואל מלא שאלות. למה מכוניות לא יכולות לטוס? הילידים מפחדים ממנו? אם פיל ואריה נלחמים, מי מנצח? ועוד מיני שאלות על המנוע, האיתותים, התמרורים, השוואות כוח בין נחש/ דב/ ראם/ אריה.. מנסה להבין את יחסי הכוחות. שאלות שלא נגמרות, ונאחל שלא יגמרו לעולם;).
רות מתייחסת לשאלות ומצטרפת בפרשנויות משלה, מצרפת את ה"ילדים" שלה ( הבובות) לכל דבר. "אני אקח את הילדים שלי, ואשים אותם באוטו, ונעוף, למעלה למעלה... לקשת בענן... " מוצאת לעצמה תמיד תעסוקה כלשהי בנסיעה: קשתות, משקפי שמש- שמה ומסירה, מכניסה לנרתיק ומוציאה. שעות. בובות- מדברת אליהן, חוגרת אותן דמיון פורה, ילדה מיוחדת במינה.
כשנינה ערה, משחקים איתה, לפעמים מציקים לה. שרים לה, נותנים לה לשתות מים.
נינה משחקת עם הצעצועים שלה, עושה בועות בפה ומקשקשת.
בתפריט, מהמטבח המקסיקני: תמרהינדי, מנגו מיובש עם תיבול חריף-מתוק-חמוץ, ומשלנו- אגוזים, תמרים,תפוחים, תפוזים, בננות, כריך, חטיף אנרגיה, אלטוידס... הכל בהתאם לאורך הנסיעה.

אז הנה אנחנו כאן, בפיניקס, קראוון פארק שניר הצליח למצוא אחרי שחיפשנו מלא. אנחנו מרוצים, יש כאן כל מה שאנחנו צריכים.
היום קיבלנו את השבת בשמחה, אחרי ביקור בוולמרט, ואחרי נחת פה בקמפ-  יצירה, קפה ועוגיות (ביתיות:)
מחר ניפגש עם ברנדון לטיול קטן, ואולי נלך לראות איפה ניר גר פעם...
כיף כיף. תודה.