Smokey mountains, יום חמישי, 22/3/2018
דבר ראשון, מזל טוב לשתי הבנות היקרות והאהובות שלנו, שחוגגות בדרך פלא יום הולדת יחד השנה- רות בת 4 בתאריך העברי, ונינה בת שנה בתאריך הלועזי- מזל טוב!!!!
אז קצת על ההרפתקאות שלנו בימים האחרונים...
.יצאנו ביום שני מבן וג'ודי, אחרי שביום ראשון פינקו אותנו בארוחת פרידה- ברביקיו טעים כל כך ומילקשייק לקינוח;)
החלטנו שאנחנו נוסעים לכיוון הסמוקי למרות מזג האוויר שדיבר על גשם
נכנסנו לטנסי, ועצרנו בקמפ בעיר Benton. ניר יצא לשלם על הלילה וחזר עם בשורות- אנחנו נמצאים באיזור בו יש אזהרת טורנדו!! אמאל'ה!
כל הדרך זימרנו את הפזמון של שון על טנסי...
במשרד אמרו לניר שאם הטורנדו יגיע אלינו ידפקו בדלת שלנו וכולנו נכנס למרתף של המבנה. מאוד מרגיע!
אז קצת נבהלנו, התייעצנו ובדקנו כל הערב את ההתראות של מזג האוויר. הבנו שאנחנו נמצאים בטווח הרחוק והפחות מסוכן והלטנו שנשארים. ירד גשם, היתה רוח ( כבר ראינו רוחות חזקות יותר) שמי בהירים ותוך רגע מעוננים- מזג אוויר משוגע. בסופו של דבר צלחנו את הלילה. קמנו לבוקר בהיר ויפה. עשינו טיול קטן לנהר הגדול ליד הקמפ, בתוך דשא ירוק ירוק עד שנתגלה נהר רחב שוצף וגועש ומהיר מאוד ומצדו השני ראינו בתים פרטיים נחמדים.
המשכנו בדרך אל הסמוקי, במזג נוח ונעים.
והנה אנחנו כאן. באחד המקומות היפים בארצות הברית. אווירה חקלאית, דשאים ירוקים, יערות גדולים על הרי הסמוקי המעוננים. על צלע ההר מלא בקתות ובתים מבצבצים, ולמטה נחלים זורמים. האיזור מאוד תיירותי וניכר שמגיעים לכאן המון מטילים- השמורה הכי מטויילת בארה"ב. העונה כאן מתחילה בחודש אפריל, ועדיין, גם עכשיו יש מטיילים רבים.
הגענו לקמפ, מאוד יפה וליד נחל קטן, ומיד נסענו למעלה להרים, לפני שמזג האוויר לא יאפשר לנו.
ניסינו לצאת להייק קטן, אבל בדיוק ירד גשם זלעפות ;) המשכנו לדרך נוף ( Cades cove loop) בה יש עצירות לראות בתי מתיישבים ישנים. עצרנו וירדנו לראות את הבקתות ומאוד התרשמנו מהבנייה בעץ, מהפשטות, התכליתיות, והאיכות של הבנייה. הרבה השתנה פה, היום כל בית הוא הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים באמת...
נהננו מנופים מדהימים, אחו בגווני צהוב, ירוק, כתום, עם ענני חורף מרשימים מעל שיצרו אווירה דרמטית ומיוחדת ביותר.
חזרנו הביתה, מרוצים מההחלטה להגיע לכאן, וקמנו בבוקר ל- שלג!!!!
הכל סביבנו הלבין. העצים הדשא האוטו... והשלג יורד. אף פעם לא חווינו חוויה שכזאת. להתעורר לשלג ולהרגיש אותו.
כך המשיך כל היום. מילאנו את היום בלי קושי- קניות, מרכז מבקרים פלוס ריינג'רים לילדים ( למדנו שבפארק 1500 דובים, ושתוחלת החיים שלהם 12-15 שנים ועוד דברים רבים ומעניינים) אכלנו ארוחה מהירה ועשינו הייק מושלג למפל. ירד עלינו שלג והיה כיף מאוד.
חזרנו הביתה לארוחה חמה וביתית - אורז וקציצות ברוטב, יאם;)
היום, שמיים בהירים וכחולים, הכל נקי ומצוחצח, פה בקמפ אין זכר לשלג של אתמול- היה או לא היה?
כמובן שזה יום שלא מתמרח! סנדוויצ'ים ולדרך!
נסענו להייק Lorel Falls. הייק מאוד פשוט כביכול, על דרך סלולה 2.5 מייל. לאחר שנכנסו לעומק השביל המסלול הפך למעט אתגרי. השביל בערבוב השלג והידוק הצעדים המפשירים הפך לקרח חלקלק בקטעים ממנו, בעיקר ליד המפל. צלחנו את הדרך ונהננו מהאתגר שהוסיף עניין. ראינו המון אנשים בשביל ולבסוף הגענו למפל יפה.
בהמשך נסענו בדרך נוף עד לנקודת תצפית גבוהה בפארק, Newfound Gap. היה קפוא!!! 25 מעלות פרנהייט... ראינו נוף של עצי spruce מושלגים עד לאופק רחוק ולבן והצטלמנו ליד השלט של הגבול עם North Carolina. ( אז אנחנו מצרפים גם אותה למדינות בהן ביקרנו;)
הרי הסמוקי הם חלק מרכס הרי האפלצ'י, רכס המשתרע ממיין שבצפון ועד לג'ורג'יה שבדרום ובאורך של 2300 ק"מ. הטיול שלנו למפל היום עבר ליד הנקודה הגבוהה ביותר במסלול האפלצ'י Clingmans Dome.
ירדנו למטה לאכול גלידה חגיגית לימי ההולדת.
איזו מתנה נהדרת לטייל בהרי הסמוקי;))
והנה, נגמר לו עוד יום, ואנחנו מודים כל רגע, על הטבע מעורר ההשראה שאנחנו זוכים לראות, על מזג האוויר היפה והמיוחד ועל כל החוויות בדרך.
עוד לא ראינו דוב אבל... גם למחר מתוכנן הייק! אל מפלי אברהם, אותו הייק שעשו ריקי ואבי, ההורים של ניר לפני 40 שנה. נקווה שלא הרבה השתנה פה:)
