אז נשארנו:))

יום רביעי 7 במרץ, חוף פנסיקולה, פלורידה

ניר קם מוקדם ביום שבת, חיכה במשרד משעה שבע וחצי והיה הראשון, מה שזיכה אותנו בעוד שבוע בקמפ.
עד יום שישי, מה שמשאיר לנו את מחר, כיום אחרון מלא.

מדהים איך מהרגע שמגיעה הנחת, ואנחנו יודעים שיש שבוע שלם נוסף, ויש סייט מוזמן, הכל נרגע.
לא צריך לחפש קמפ למחר, לעוד יומיים, לעבור סייט...
פתאום יוצא ציוד הנגרות, הגילוף, הציור, המשחקים,
שקט וכל אחד שקוע בעבודה ובמשחק.
לא ממהרים לשום מקום, מבקרים בים פעמיים ביום, או לא- הוא יהיה שם גם מחר...
ניסינו יום אחד להגיע אל מוזיאון חיל הים, אבל... לא נתנו לנו להכנס בגלל שלא הבאתי דרכון. ממש מבאס, בעיקר בגלל שנסענו שעה עד לשם.
עוד יום היה לקניות וסידורים.
אתמול היה גשום עד הצהריים, ובערב היתה שקיעה חורפית יפהיפיה.
היום קמנו ויצאנו לטיול רגלי לעוד מקומות שטרם ביקרנו בהם בחוף ( יש עוד כאלה;) שוב תותחים, בונקרים.. וחוף מדהים ביופיו. קשה להאמין איך מול היופי הזה, השלווה של הים, הדולפינים שקופצים בו, התעסקו במלחמה וירו פגזים אל ספינות בים. נראה שלפעמים אנחנו בני האדם, מפספסים את המתנות הגדולות שניתנות לנו...

ועוד, בעיקר פגשנו אנשים טובים, נעימים ונחמדים.

הזוג שנפגשנו ביומנו הראשון ( שנתנו לילדים לחם להאכיל את הצבים)- רונדה ופול מקנטקי, והכלב שלהם- Bear, הפכו להיות יקרים מפגישה לפגישה, החלפנו פרטים ונשארנו ידידים.

עוד זוג שניר הכיר בבוקר בו הזמנו את הסייט, הם משפחת lejeune מלואיזיאנה, שבאו לחגוג חדשות טובות על נסיגת הסרטן (שתהיה בריאה). נפגשנו שוב בטיול באופניים ולמדנו שפספסנו בגדול שלא אכלנו craw fish מבושל! קיבלנו מהם מזכרת שמיד מצאה לה שימוש בצורה של אותו ערב- מחבת ברזל יצוק גדולה, תודה!

שכנים מסביבנו באים, מביאים לילדים מתנות ( כדורי פוטבול, צלחת מעופפת, משקפי שמש.. שוב תודה! ) מדברים קצת ומתידדים.
מאוד נעים לנו, ומאוד מאוד כיף לילדים.

עם כל הסערה שמשתוללת בחוף המזרחי, אנחנו כנראה באיזור הכי נעים וחמים. טוב שנשארו!
ביום שישי, נתקפל ונמשיך הלאה, לעבר אטלנטה, לפגוש את בן וג'ודי:))
נאחל לעצמנו מזג אוויר נעים וסביר בדרכנו צפונה