לואיזיאנה:)

New Iberia
15 בפברואר, 2018 יום חמישי

משנכנס אדר מרבים בשמחה;))
ומשנכנסנו למדינת לואיזיאנה גם אנחנו.
איזו מדינה יפה ונחמדה.
רטובה, לחה, חמה. מלאה עצי אלון ועליהם נשרכים צמחי טפיל מטפסים שנותנים אווירה רומנטית/ מסתורית... מלא נחלים אגמים ביצות, תנינים ציפורים ופרחים יפים. שמאוד מזכירים את הארץ.
אנחנו בקמפ נחמד באיזור ה Cajun country.  ה Acadian, היו צרפתים קנדיים שגורשו בטיהור אתני ע"י האנגלים מקנדה, וחלקם הגיעו לואיזיאנה, לניו אורלינס ופה קיבלו שטחים ואדמות.
המקום נקרא Cajun, בגלל הערבוביה של האוכלוסיות שהגיעה למקום.
אתמול היינו בעיר סיינט מרטינוויל, ושם שמענו את הסיפור על אוונג'לין ואהוב לבה גבריאל, שנפרדו דרכיהם בעקבות הגרוש.
הסיפור היווה השראה למשורר Henry Wadsworth Longfellow שכתב שיר על אוונג'לין שהפך לסמל .
כעבור שנים רבות דרכיהם של האוהבים נפגשות תחת עץ האלון העתיק בעיר. (גבריאל מספר לה שהוא נשוי והיא מתה כעבור מספר חודשים מלב שבור. עצוב) התרגשנו מהסיפור והצטלמנו ליד העץ העתיק.
עשינו סיבוב קטן בעיר ( שהיתה ריקה פרט לנהירה אל הכנסייה ביום רביעי) והמשכנו אל מוזיאון האורז. עשינו סיבוב קטן עם הדרכה. נחמד.
הלכנו לאכול בחוץ בשביל לטעום קצת מאווירת ה Cajun;) היה נחמד וחוויתי.

היום בילינו במוזיאון הטבסקו!  קיבלנו קצת התרשמות מגודל של חווה ושטח ועושר שיש פה באיזור. עשינו סיור מעניין ולמדנו איך מכינים טבסקו. מדהים שכל הטבסקו בעולם מיוצר פה בעסק המשפחתי. היה נעים וטעים וסיימנו בנסיעה בגנים היפים במקום.
מאוד נעים לנסוע כאן ולראות את הבתים הדרומיים. האלונים, הדשאיםהבתים הגבוהים, המרפסות עם הכסאות בחוץ. איזו אווירה מיוחדת. וכולם עושים שלום ונחמדים מאוד.
מחר אנחנו ממשיכים בדרכנו לניו אורלינס.
חודש אדר שמח!