יום שני 29 בינואר Bandera (ליד סן אנטוניו)
טוב, השעה חמש אחהצ ואני כותבת בבלוג... זה לא קורה הרבה;)
נינה ישנה,
דן ורות צובעים ומציירים,
קפה
ורק עכשיו שמנו משהו ארוך על עצמנו..
האמת שלא היה הרבה על מה לכתוב בימים האחרונים,
בילינו יומיים בדל ריו, בקמפ לא ככ מעניין ומלהיב, אבל בכל זאת יומיים בגלל שכשיצאנו לדרך אחרי לילה אחד, חשבנו שיש בעית שמן באוטו אז חזרנו. אחרי בירורים והתייעצויות הבנו שזה לא משהו דחוף ונטפל בזה בשבוע הקרוב. מה שבטוח זה שעדיף להיות ערניים מאשר להצטער אח''כ.. כך נשארנו עוד לילה בדל ריו...
אתמול היינו ב Hondo, עיר קטנה ונחמדה (9000 איש), וישנו בקמפ יפה עם שדות גדולים וחרושים כנוף ועצי אלונים. מאוד מאוד יפה.
היום, סוף סוף הגענו למקום שקצת יותר דומה למקומות שאנחנו אוהבים להיות בהם: Lake Medina.
הדרך לפה היתה מקסימה, מלאת חוות, ובכל חווה בע"ח - סוסים, פרות, כבשים, צבאים... הצבאים זה עניין.
אנשים מגדלים צבאים בשטח שלהם, ואז צדים אותם:(( איזה ספורט נוראי.
חוץ מהצבאים, זה יפה לראות איך הרבה מהאנשים מתעסקים עם בע"ח בעלי חוות וקרובים לשטח ולאדמה. יש סיכוי גדול שזה פחות רומנטי מאיך שאני רוצה לראות את זה, אבל בהחלט מורגש שלטקסס יש אופי משלה. הצייד והרובים בכל מקום, מאוד דתיים, מבטא דרומי, כובע בוקרים וגאווה גדולה בכוכב הבודד שלהם.
עצרנו בדרך ברשת המקומית HEB לקנות תפוזים ואשכוליות טקסניים. התפוזים בסדר, נעדכן על האשכוליות;)
כרגע אני עוד לא סגורה על מה אנחנו מרגישים לגבי טקסס באופן כללי... בטח אחרי החווה שנגיע אליה ביום שישי נהיה עם יותר תובנות.
בכל אופן, עכשיו אנחנו בקמפ הנחמד הזה, צמוד לאגם Medina, בתוך יער אלונים בתוך הגבעות... גם טבע, גם full hockup;))
שמחים ומאושרים והכי חשוב - חם ונעים לנו.
להתראות בקרוב!
(כבר מרגישים שקרוב...)