בירת הצ'ילי

יום ראשון, 7 בינואר 2018

היום נסענו לעיר Hatch, בירת פלפלי הצ'ילי.
העיר נמצאת שעה צפונה מ Deming, מאוד קטנה ( 1000 איש בערך) ומתפרנסת מגידול פלפל ותיירות סביב זה, כך נראה.
עברנו בין הרבה דוכנים וחנויות שמוכרים בהם זרי צ'ילי יפיפיים - גם לנוי וגם לשימוש, וגם הרבה מוצרים ממקסיקו, כלים למיניהם, שמיכות ומזכרות. דיברנו קצת עם המוכרים, הרגשנו את האווירה המאוד מיוחדת של המקום. דיברנו עם איש מבוגר שגר כאן כבר 43 שנים, מדבר כמעט רק ספרדית. היתה שיחה מרגשת, בלי הרבה מילים אבל עם הרבה רגש.

המליצו לנו בקמפ על מסעדה מצויינת בעיר, וכשבדקנו אותה גילינו תור ארוך של אנשים ותפריט של המבורגרים... לא ממש החוויה שחיפשנו...
חזרנו לאחת מהחנויות שביקרו בהן, שראינו שהיתה בה גם מסעדה. שמחנו מאוד על הבחירה ואכלנו אוכל מקומי טעים!! אכלנו גורדיטוס, מעיין כיסון מטוגן ובתוכו בשר וחסה וצ'יליקילס, שזה טורטיות קריספיות עם סלסה ירוקה/ אדומה וגבנצ.
ומתנות... איש בחנות עתיקות נתן לנו 4 גלויות משנות החמישים. תודה!:))
חזרנו לקמפ בערך בשלוש, לאחהצ רגוע.

אתמול היינו ב rockhound s.p, שידוע באבנים היפות שאפשר לאסוף שם.
כנראה לקחו את כולן, כי אנחנו נהננו בעיקר מנוף יפה וטיול רגלי, אבל לא ממש מאבנים יפות, למרות שממש חיפשנו וגם קנינו לילדים תיקי בד חמודים לאסוף לתוכן אבנים. ממש הגענו מוכנים:)
מה שכן, מצלע ההר שעלינו עליו, אפשר לראות את ההר ממול, שעם טיפל'ה דמיון נראה כמו דרקון! איזה יופי.  ( מתחבר לספר מקסים שניר הקריא לי עד עכשיו במהלך הטיול- "פרא" של גבי ניצן)
גם פגשנו משפחה שחיפשה אבנים באיזור, עם פטישים והכל, וכששמעו שאנחנו מדברים בעברית האבא בא אחרינו ודיבר איתנו- אמר שהוא זיהה את השפה בגלל שהיה בישראל. הוא למד ארכיאוליה ובחר את השפה העברית כהתמחות והגיע לארץ לסיור. מעניין.
ומתנות..  האיש במרכז המבקרים נתן לנו לבחור אבנים יפות לקחת איתנו. תודה רבה:)))

חוץ מזה אנחנו ממש נהנים, אוהבים מאוד את האוירה המקסיקנית - רכשנו קישוט פלפלים ( אה, ועוד מתנה- זר פלפלים קטן וחריף! תודה:))) ושמיכות מקסיקניות וכבר פעם רביעית מכינים סלסה ורדה (סלסה ירוקה) מטומאטיאס ירוקות מיוחדות. אפילו את ארוחת הערב היום ( חביתה וסלט) אכלנו בתוך טורטיות;)) ממש מכורים.